|
משום מה הכל מסתכם בך, כל שיר נוגע אליך, וכל פרוזה מתנגנת על
הכאב שהחזרת לי.
זה כבר לא האהבה...אלא רק הכאב שנשאר ממנה.
|
ושוב,
זו אותה המנגינה המתנגנת בתוכי
אותו החיוך שעולה בדמיוני,
אתה האהבה השוברת את לבי
|
אהבה
אולי זה מה שהפריד בינינו
הקנאה
לדעת כי יש רק את שנינו
|
לא מפסיקה לחשוב עלינו, עליך...
לא מפסיקה לבכות עלינו, עליך...
|
|
|
"אז... אתה הולך
מכות עם מהטמה
גנדי?"
מתוך הנובלה של
חרגול
חרגולוביץ',
'מליון ואחת
דרכים להגיד
דיסאינפקציה
אורבנית מבלי
ממש להגיד את
המילה' |
|
