|
משום מה הכל מסתכם בך, כל שיר נוגע אליך, וכל פרוזה מתנגנת על
הכאב שהחזרת לי.
זה כבר לא האהבה...אלא רק הכאב שנשאר ממנה.
|
ושוב,
זו אותה המנגינה המתנגנת בתוכי
אותו החיוך שעולה בדמיוני,
אתה האהבה השוברת את לבי
|
אהבה
אולי זה מה שהפריד בינינו
הקנאה
לדעת כי יש רק את שנינו
|
לא מפסיקה לחשוב עלינו, עליך...
לא מפסיקה לבכות עלינו, עליך...
|
|
|
"אתה יודע מה
הגובה של
היטלר?"
"מה?"
"בערך כזה"
(להזיז את היד
בצורה של 'הייל
היטלר' ולחכות
שהשומע יקלוט את
הבדיחה ויצחק.
אם הוא אינו
צוחק, פנה לע"מ
42)
מתוך המדריך של
שלמנאסר לסיפור
בדיחות, "השמש
היוקדת על עץ
האבחושים
הגרוזיני". |
|
