|
אם ציפיתם למצוא פה פרטים עליי, טעיתם.
הלוא כולנו רוצים להיות אנונימים באיזושהי פינה
קטנה?!
אחרת... למה כולנו יוצרים?! אנחנו נמצאים בכל סיפור
שלנו, בכל שיר או תמונה, בדמויות שיצרנו, בייאוש,
באמונה.
אז את הפתיח שלי אני רוצה להקדיש לכם! לכל אלו שפינו
מזמנם כדי לקרוא, לכל אלו שעברו פה במקרה, לחיים
שנתנו בי השראה, לכל אלו שנגעו בי.
מקווה שאצליח לגעת גם בכם!
הם עמדו חצי עירומים על החול החם עוד מקרני השמש שפקדו אותו
במשך כל היום, והרוח עוד קרירה יותר ממה שהיתה בהתחלה אך אין
הם מרגישים זאת כי מחזור הדם שלהם התחיל לעבוד שעות נוספות
והחום שנאגר בתוכם רק רוצה החוצה.
|
היא לא הרגישה אותו,
היא לא שמעה את הגניחות שלו,
היא רק שמעה איך הוא מכרסם את הנשמה שלה לאט לאט מבפנים.
|
הם לקחו לה את הבית,
הם בזזו את רכושה,
הם הרביצו לה, השפילו, עד שאבדה בה התחושה.
|
המילה הטובה שנאמרת ככה סתם,
הדחיפה הקטנה שנתת לי מזמן,
מאיפה באתי ומי אני היום.
כל זה - אמא!
|
צל אדם חוזר הביתה מבית הכנסת בשישי,
תפילה קטנה היא אז לוחשת לנרות בחרישי.
|
מישהי שלבואו תתפלל בחרישי,
מישהי אמיתית, מישהי מייצבת,
מישהי חמה, משקיעה ואוהבת.
מישהי שלחום גופו היא מכורה,
ספק ילדה ספק בחורה,
|
בלילה בחושך כשיש כוכבים,
אני שוכבת לי וחושבת על דברים טובים,
|
במקום הזה דרך פעם מלאך,
שהפך את הקוצים לורד.
כל גבעול שכבר נבל פתאום פרח,
והיער היה שדה קסם!
|
אתה שנשפת באוזני בכבדות,
אתה שאיבדת כל מגע של רכות,
אתה שנכנסת אלי בכוח,
אתה שהעזת בגופי לרתוח.
|
אך יודעת, שלא כמוך, הדרך שלי עוד ארוכה!
ואני כאן כולי דרוכה קדימה - זוהי נקמתי המתוקה!
|
שוטפת מעליי שאריות ילדים שכבר לא יהיו לנו,
בוחנת במראה מבטים שכבר לא יעברו בינינו,
וחיוכים שובבים בין ייאוש ותקווה...
"מה כואב ומוזר כוחה של אהבה"!
|
היא לא יפה,
היא אף פעם לא היתה,
אבל בשבילי היא מלכת העולם.
|
היא לא יפה,
היא אף פעם לא היתה,
אבל בשבילי היא מלכת העולם!
|
|
|
תן לי דיסטורשן
לסלוגן הזה.
רוקיסט. |
|
