[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דניאל הררי
I shut my eyes in order to see

ICQ 278296070 278296070  
דניאל.


אל היצירות בבמה האהובות על דניאל הרריאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דניאל הררי
"please, come back and sing to me."

How long must you wait for it?




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
דיאלוג
היא: אז למה חזרת אם היה לך כ"כ טוב איתה?
הוא: את הרי יודעת שאת סתם מעלה עכשיו זכרונות רעים מהעבר.

אהבה נכזבת
"קריר היום" אמרת לי, קריר.
דווקא לי היה נעים לידך.
מאז, לא הפסקתי לרעוד.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
אדם פוגש בזר
מושיט לו ידו והופכו למוכר
ברבות הימים
ימי הולדת, שבתות וחגים
המשפחה מחבקת
נולדים ילדים.

גורל
לפעמים אני כבר לא יודעת
אם אני חולמת
או
ערה.

אהבה
רק אני ואתה
וכמה ציפורים
רק אני ואתה
בדיוק כמו ילדים

אהבה
ושוב לגעת בך
בחיוך הראשון שחייכת לי
הבטחת לחייך לי לעולם
אהבה שלי.

שכול
עכשיו הלכת, עכשיו גם את בטוחה
בקרוב, אני מבטיחה,
אבוא לאחוז בידך

הומור
אילו רק-
תלמדי
ותרכשי השכלה

בובת חוטים
עם חיוך מרוח
ומשורטט
שלעולם לא נשמט.

אהבה
הוא אהב אותה
את דמותה חלם יום וליל
היא רצתה אותו כל כך
אליו, כל גופה נמשך.

גורל
בגיל הנעורים
הם אמרו לה
איך הם אינם ניבאו
כי לגיל הזה
היא לא תגיע
לעולם.

גורל
כמו השמש השוקעת
נעלמת אל מאחורי הגלים
לאחריה מגיע החושך
מואר חרישית ע"י הירח

הרהור
מגיח מבין צלליות הליל,
את מכירה אותו
ועם זאת,
כולו שפע הזדמנויות חדשות

עצב
לזכור
את ההרגשה שיש לידך מישהו
עם חום גוף
וחום עיניים
וחיוך.

זכרונות
בפינת הרחוב בשלולית קטנטנה
השתקפה בפני ישותך והזכירה לי
את שנשכח במהלך השנים.

תחושתי
בראותי אותו הצטמררתי
שכן רעדה נפשי
הבטתי בו וביקשתי
שיעלם שוב מחיי.

בדידות
צחקוק קטן נשמע מפי
כזה מלטף כמעט אמיתי
מתגלגל ופוסק
בסופו, אם תשים לב, הבכי זועק.

מצב
אני לא אשרוד את הגל הבא
של השקט הזה
כי השקט הזה יותר מדי
אמיתי.

אהבה
לכאורה אפשר לומר שהחושך הסתיר
את הפצעים העמוקים שבי
רק כמה זכרונות, געגועים עוד מרצדים בי
והרגשות נעלמים לאיטם.

ייסורים
ולקחת לך אישה
שאהבת עד מוות
שקברת בשאול
ותהא לך אשת איש.

וידוי
חשוך וקר
שוכבת בפינה
לאט לאט איבדתי את המגן
ואני לא דמיינתי.

געגוע
אני שר לך היום
את השיר שאהבת
ואת -
הזיכרון שלי.

בדידות
כי כמה שתגיד לי לסבול
אסבול
בלילות ללא שינה
וכאב.

אהבה
ואני נשארתי עד אשר
גיליתי את האמת
כן אז הלכתי ממך
למרות הכאב.

תחושתי
הלב שלי בוכה
ואני מצטרפת למנגינתו
אני את עיניי עוצמת
וקיצבו פוחת

גורל
בתוך כל אדם מסתתר אוצר
בי מסתתר ילד
ילד מפוחד, ילד קצת מוזר
קראתי לו ג'ראלד.

שכול
נוחי על מי מנוחות, ילדתי
אל תדאגי
לעולם לא אוכל לשכוח
שהיית כאן איתי.

געגוע
נועה
ילדת פרחים שלי
שנים הגלים הציפו אותי
ועכשיו אני ים

ובינתיים את יודעת כי
בין כתלייך חבויים
לעיני כל
אלפי רבעים למגע.

אהבה
החזק אותי
כך
וזכור שאהבתיך
כך

עצב
לא יכולה לשאת
את כובד הדמעות
הן נושרות אחת אחת
וממני נפרדות.

תקח אותי
מכאן
לא אל תקח אותי
לא אל תגע

בדידות
מהעץ שבגינה נושרים עלים אט אט
כך הוא עומד
גלמוד וערירי
הולך ומזדקן בקצב נצחי.

מצב
אני יושבת מקופלת בצד
לשמע ההמון הזועק
לנוכח אווירת המצוקה
ולפחד מפני ידיעת המוות.

געגוע
חשבתי עלייך אתמול ובכיתי
דמעות רכות, דמעות של אושר מרוחק
היה לי טוב לחשוב עלייך אתמול.

אכזבה
אפשר לקום בבוקר במקום אחד
וללכת לישון במקום אחר
יש אנשים שעוצמים עיניים
ומעדיפים לא להתעורר

שיערך מתנופף ברוח
ויוצא מגדרו,
כמוך
גם את יוצאת מגדרך.

תחושתי
ואת מוחקת את כל השורות שכתבת
בית אחר בית
ושוב נעלם השיר הזה מחייך.

אינטרוספקטיבי
מתמודדת עם האמת
שניצבת מולי בכוח
ואז שוב טועה
מתעלמת מדרך המוח.

עצב
ידייך מגואלות
בכאב ובסבל
שבכית ונפצעת
בלא עול בן.

אהבה
כמו מתנה ביום הולדת,
עטופה בנייר מקושט
וברכה בכתב יד מהיר -
הענקתי לך את אהבתי.

הרהור
פריחה, שלכת, פריחה
לפחות הפעם ניצלתי
פריחה, שלכת, פריחה
לרגע בודד שמחתי

עצב
תספור ימים תספור לילות
תספור חיים ונפשות
עצור ותראה מה השארת מאחור
לפעמים לא הכל חולף

גורל
ואני נפש בודדה
כלואה בגוף ללא מוצא
ואני כמים הזורמים בנחל
במסלול קבוע ונשנה

שואה
ברגע זה הם צועדים
בדרך ללא מוצא
ואיש אינו יודע
מי ישרוד מזו הדרך הלכודה.

חלום
אם אני עוזבת היום
ואם אני פוסעת אל החלום שלי.
אז מה?
אני יודעת שזה קרוב

גורל
רק לדעת שבכל דרך שאבחר
תלך לצידי
רק להיות שם, שוב
בשקט שלפני הסערה

קובץ שירים
באת אלי מן השאול
עטופה בקסם לא אנושי
קרה ומנומנמת

געגוע
ניחוח מן העבר
של געגוע,
אתה עוצם עיניים
ומבין -

הרהור
תרקדי איתי, בבקשה.
אני כבר לא יכול לזכור.
את לא צריכה לדבר
או לחבק


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
אני כבר לא הייתי בן-אדם. הייתי צל. הייתי הצל של התגשמות
החלומות שלכם.
ואף פעם לא יכולתי לומר "לא", כדי לא להסתכל על העיניים
המאוכזבות. העיניים שנראה שכל חייהם התרסקו בפניהם.
ודווקא כשאני הייתי צריכה אתכם, לא הייתם שם. למה לא הייתם
שם???

חוסר אונים
ובסך הכל המשפחה מתפקדת כמו שצריך, כמו שצריך.

היפרדות
הייתי יושבת בספסל ומביטה בה. עוד חרוטות בזיכרוני עיני השקד
המופתעות בכל פעם מחדש והמבט שהזמין גם אותי לארץ החלומות שלה
וצעק "בואי, אמא, בואי".


לרשימת יצירות המחזה החדשות
טרגדיה
אתה רואה את אלו? (מציגה את חתכיה בידיים) הם חדשים! מאתמול,
או אולי בעצם משלשום. כשיצרתי אותם חשבתי על הפגישה הראשונה
שלנו. לבשתי אז שמלה שחורה, כי אמרו לי שאתה אוהב את הצבע הזה.
ואתה (צוחקת) באת רטוב כולם מהגשם. חשבת שלא יצא מאיתנו שום
דבר.




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
עזוב אותך
מאימפריאליזם.
כשאתה באמת צמא?
ספרייט.




קרל הגדול.


תרומה לבמה





יוצר מס' 36060. בבמה מאז 26/5/04 0:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדניאל הררי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה