|
דניאל היא בת מזל בתולה, ילידת 88 ,היא רואה את עצמה
בתור פלורליסטית אך לא תמיד עומדת בהגדרות.
פעם התנדבה ודיי מתגעגעת לזה, היה לה פעם חלום
ילדותי לשנות את העולם היום מתמקדת בארצנו הקטנטונת.
גרה בירושלים מקום שעד לא מזמן ממש לא אהבה או
התחברה אליו אבל , לאחרונה מתחילה לראות קסם בעיר ,
מתחילה להתחבר אליה.רק חבל שנורא קר כאן.
כותבת כאן בשם בדוי , שפתחה את הדף לא רצתה להזדהות
אם הייתה יכולה לחזור אחרונה הייתה משנה את היוזר
לשמה האמיתי אבל עכשיו כבר אין טעם.
לא אוהבת ספרות שטות כמו של אתגר קרת (היא מתנצל
בפני המעריצים) מעדיפה גרוסמן, עוז, סאראמאגו
וסלינג'ר.
ונסיים בציטוט מתוך:
Beck - Paper Tiger
Just like a paper tiger
Torn apart by idle hands
Through the helter skelter morning
Fix yourself while yous till can
No more ashes to ashes
No more cinders from the sky
All the laws of creation
Tell a dead man howto die
רוצה לברוח, להיבלע
בין הצללים
|
שירים בשקט, פרצופים עצובים
תחושות כאב והזדהות,
חיוך.
|
מקום הנראה תלוש, גזור, מודבק,
לא במקומו, כאילו נלקח מתוך תמונה אקזוטית, או שמא, אפוקליפסית
והונח כאן, רק במקרה, לא לתמיד, אפשר לומר- בהשאלה.
|
סקרנות, כוונות
ודרך לא סלולה
|
עד שהשמש תזרח והכל ישוב לסדרו
ושוב תפחד מכל ציוץ
|
הרגשה שמקשה לחשוב בפרופורציות
תחילת האפוקליפסה
|
עם תיאורים רבים,
על נסיכות ומלכים,
על ארמונות מפוארים
|
כשתשלח לקרוא לי
מקווה שעוד אהיה שם, פיזית
עומדת נאמנה באותו מקום שבו
הושארתי, נזנחתי, ישבתי
מקווה שאהיה שם, עוד בציפייה.
|
מחוות
הנהון, חיוך
כולם ריקים מתוכן.
|
את המילה האחרונה
צריך לשקול בזהירות,
כמו מילה ראשונה
|
דיבור מוזיקלי -
חמוד וחמודה
אני, מתנסית בהסוואה.
|
זה לא יקרה יותר תמיד מצהירים
במין מבט נוגה שאומר מבטיחים
|
אתה זקוק להם בכדי להבטיח הבטחות
ולא לקיים
|
שיר אהבה, לא פואטי במיוחד
בלי מנגינה, בלי תווים
מלווה בדמעה אחת בודדה.
|
הרגש הזה שכובל אותי
מנסה להשתחרר והוא לא נותן
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
רוקפור זה בסך
הכל גרביים
מסריחות עם קצת
לקטוז מסביב.
עמוס מהמוסד
בוויכוח עם מרב
מיכאלי. |
|