לכאורה, הוא נראה לגמרי רגיל - שתי עיניים, שתי אוזניים, אף,
פה, הכל במקום, קומפלט - סתם Couch Potato רגיל.
אבל העיניים שלו היו מתות.
ריקות.
"סליחה?! מי אתה?!"
נו קומנט.
בשלב הזה, הוא התחיל לעצבן אותי. טילטלתי אותו בכל הכוח.
"Can you hear me, Major To
לדעתי, אחד הדברים הנעלים ביותר בלהיות אדם חופשי, זה העובדה
שאתה יכול ללכת למקדונלד'ס מתי שבא לך.
אנשים כמו צ'רצ'יל נלחמו כדי שאני אוכל לאכול את המק רויאל שלי
בשקט.
אני גר לבד כבר הרבה זמן.
הדייר האחרון בביתי היה עכבר קטן שמצא את דרכו פנימה. הוא חי
איתי בערך חצי שנה ובסוף נכנס בטעות לשלולית הדמעות שבכיתי על
הרצפה. הוא מת לפני שהספקתי להוציא אותו.
הוא לא טבע. הוא מת מרוב מרירות.
"גרישה ואדים
יחמורוביץ',
הוצאת ספר חדש.
מי אתה חושב
שיקרא אותו?"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
