|
צלמת, בתחילת שנות השלושים לחייה, מתגוררת בגוש דן.
מנסה לכתוב ללא ההתחכמות הפוסט-מודרניסטית. תשמח
מאוד לקבל תגובות על מה שפורסם, ממי שאהב וגם מי
שלא.
מורן סובבה את המפתח בדלת הכניסה לדירתה וקפאה על מקומה. המפתח
לא הסתובב ודחיפה קלה בידית פתחה את הדלת. אני בטוחה שנעלתי
כשיצאתי, חשבה. מה קרה?
נכנסה פנימה, פנתה לסלון וקפאה שוב. גבר לא מוכר ישן על הספה.
ראשו נשען על כרית ורגליו הגרובות על המסעד מולו.
|
|
|
כששותים לא
דואגים, בשביל
זה יש פיגועים. |
|
