[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 8895999 8895999  
נטע גרנית


אל היצירות בבמה האהובות על דניאל יובלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
דניאל יובל.
בנאדם כמו כולם, כן ולא שחור לבן.
אישית היא מעדיפה את האפור. זה נותן לה מרחב משחק
גדול יותר.
מרחבים זה צורך לנשימה בשבילה.
ונמאס לה לדבר כבר בגוף שלישי... :)
תשאירו תובנות, אני אשמח.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בלשי/מתח/ריגול
כאילו שהיא אריה כלוא בכלוב. אמנם הכלוב היה הבית שלה כבר מעל
שנה, וכמו חיה בגן חיות היה לה אוכל ומים ומקום לחיות, היה לה
הכל. ובכל זאת הרגישה כאילו אין לה כלום.

זוגיות
שי חיבק אותה. היא תמיד השתגעה מזה, איך לכל הרוחות הוא יודע
מתי לחבק אותה ? וזו לא הייתה הפעם הראשונה. כאילו שהיה לו
איזה רדאר של בדידות והוא תמיד ידע מה לעשות כשהוא איתה.
התוכנית נרקמה בראשה בחוטים של שני. עד שלבסוף נוצרה צמה עבה
בצבע של דם. והתוכנית של


לרשימת יצירות השירה החדשות
Our acceptance prevents us from the truth
we will forever live in an isolation booth

Thin eyes sit high
Looking nigh
Like round glass balls
On side cheek bones

גורל
מלאך המוות תפקידו מגלם
כאשר המודע שלי בעבור זה ישלם

הציפורנים על אדן החלון מפתחים שפעת
צועקים אליי מים ומכשיר אדים כדי להחלים
אני חושבת בגיחוך גם האלים אינם יכולים
(להציל את הפרחים)

אין מילותיי מספיקות בכדי לפטור אותי
מעוצמת הנחשולים המתגוששים בינות קירותיי

עצב
ההרגשה שלי היא ענן קודר
שלנצח לא יוריד גשם

שם חיכו הנצים המהוללים
לסעוד את בטנם במשתה מלכים.
אישים ופרסונות, כסילים חמדנים,
שנפשם נתעבת וכיסיהם עמוקים

מצב
הצחוק לא צחק
הבכי לא בכה
אך דמעתה של בובה מזכוכית
לרצפה נטפה.

ביקורת
המחוג מראה את השעה
כמו מטוטלת כבדה
השנים רצות כמו סוס דוהר
במבט לאחור לא היה בשביל מה למהר

תועה לי מאושר לעצבות
משיגעון לסבלנות
מבכי לאבדון לשיבוש ההיגיון.

גזרה עומדת מאחוריו של פרגוד
סילואט אפלולי של קימורי סוד
את עיניו היא מושכת הבלתי מושגת
התעתוע שאינו נגמר, הצללית המרצדת

והוא עליי
שני גופות מיוזעים
ערומים ונבוכים

והחכמה המדומה כבר לא תעזור
כי הקוץ כבר נכנס חזק לעור.

קינה
האבן נגולה בעינייך
אדום הוא שירי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני מרגישה כמו בנאדם שאין לו ממש חברים. אני קשורה לכל כך
הרבה אנשים בכל כך הרבה צורות ובעצם אני רוצה שכולם יעזבו אותי
במנוחה. אני רוצה להיות חלק מביבר זכוכית שעומד בכפור ובשלג.
עומד לו צונן ואצילי. כמו נהר לבן, מקושט בפתיתי שלג דוממים.
כמו סינדרלה קפואה.

מי חשב שכוכבים ייתנו לי משמעות
למה שתהיה לי משמעות
ואיך היא יכולה להיות שלי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לפעמים זה ממלא אותי.
לפעמים כשאני הולכת ברחוב ומזייפת שלומים קטנים לאנשים קטנים
עוד יותר, אז זה ממלא אותי.




"זושה, אם את
שואלת אותי מה
חלום שלי, אז
ככה, אני רוצה
שכשבעל שלי
בעבודה שלו,
שיבוא אליי כושי
גדול, ככה
מאפריקה, גבוה,
עם שרירים,
ויגיד לי 'גברת
בז'יז'ינה, אני
עושה אותך
לשמוח. אני עושה
הכל מה שאת
צריכה... אפילו
חלונות.' ".


פנטזיה של
פולניה


תרומה לבמה





יוצר מס' 4071. בבמה מאז 15/7/01 5:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדניאל יובל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה