|
If you have ask, you will never know, but If you
know' you need only to ask
איש שמן וקצת מוזר מתפוצץ.
|
באמת שלא יודע מי זה החייל הזה, אבל במשך שלוש שעות הוא הצליח
לסחוט ממנה כמעט עשרה חיוכים, והיא נישקה אותו. כעת, אני באמת
יכול לישון בשקט, היא מוגנת.
|
למרות הכינוי שלו, בלי מילים לא היה אילם, למעשה הוא דיבר די
הרבה בצורתו שלו. אלו הם אנחנו, שלא רצינו, ניסינו, זכרנו, איך
לתקשר בשפה העתיקה בעולם.
|
פעם אחת, החלטתי לעקוב אחריו. הצמחייה הירוקה בין סימטה לסימטה
הגבירה את החשש שבי. לאחר הליכה מרובה, כאשר הייתי רחוק כדקה
או שתיים מלוותר על המסע הזה, הוא עצר ליד דלת אפורה וגדולה
שבה טבוע הסימן של כת השטן.
|
על תבכי על הקבר שלי ילדתי.
|
קסם החדרים של ר'יצרד, המרד, מפלצת העלבון ושומר מתוסכל והכל
קרה כל כך קרוב אליה, איך היא לא ראתה את זה?
|
אתם לא לעולם לא תבינו איך זה לחיות, חיי ילדה בת שש-עשרה עם
זוג קוקיות. ללכת למסיבות ולהתחיל עם בנים, ולשמוע תשובה
חיובית רק מקטינים.
|
מהיום, עץ התפוחים הוא לא הצמח היחיד במשפחתנו.
|
שתי דקות לאחר שחזרתי מביקור אצל מוסטי אהובתי, עמוד תאורה
חצוף החליט להיתקל בי חזק מהרגיל.
|
כמעט שכחתי הכל עד היום ההוא, שבו דווקא האנשים שניסו להציל
אותי היו שם באמצע הרחוב, לבשו צורת בשר ודם, ככה סתם באמצע
היום.
|
כולם מצחקקים להם מסביב, וגם אני לא עמדתי בפיתוי.
כמה חבל, כי גרעיון הפרי הלא מעוכל החליט לסטות.
|
"אל תדאגו, זה יעזור לי לישון", יוני צדק, זה באמת עזר לו
לישון.
|
אני נראית לך קרחת? שאלה יעל. לא הבנתי מדוע אמרה שכזו יכולה
כל כך להרגיז אותה, זה לא שהיא חולה בסרטן או מחלה קשה בסגנון.
|
הכל בסדר אבא? האיש המיוזע לא הגיב.
|
"את רואה, אדוה?! ניצחנו. בסופו של דבר גם הוא מת עם הזרם".
|
עליינו לזכור, כי לא כל החלומות אמורים להתגשם.
|
לפני דקות לא רבות, עבר לידי לא אחר מאשר האיש מהתיבה, נוח
האגדי. נוח ושאל אותי אם אני מוכן לקנות עבורו חפיסת סיגריות.
|
את שכבת שם על הקבר כשהשקפתי עלייך מלמעלה. לא חשבתי יותר מידי
על מה אני צריך לעשות ברגעים אלו, אולם בדיעבד הייתי שמח לחזור
לשם, כדי להתלבט כמו שצריך.
|
זו לא הארץ שלי, אבל אני בהחלט הבן אנוש שלה.
|
קמתי בבוקר זעוף מתמיד. עוד פעם אני מתעורר בגלל הפלאפון.
הצצתי במכשיר כדי לדעת מי החוליגן אשר לא רק מטגן אותי, אלא גם
מפריע את מנוחתי. אשתי עליה השלום (היא לא יודעת שאני יודע),
שלחה לי אס-אם-אס מעבודתה.
|
"זה מעבר חצייה או פסנתר?" שאל האיש בעל המימדים העצומים והזקן
הקטן בעודו בוהה בדף לבן למחצה. זה בית קברות, אבא.
אף פעם לא הבנתי איך אדם כל כך קרוב פיזית יכול להיות כל כך
שונה ממני.
|
זה עשרים שנה שרחמים הקבצן מסתובב ברחובות ומחפש נדבות. שקלים,
פיצות וכל מה שבא - ברוך הבא. וכמו כל אדם כאוב, כשהיה לי שקל
מיותר השלכתי אותו הישר לכובעו של רחמים.
|
אף אחד מהעוברים והקונים לא הטריח את עצמו לחשוב כיצד אדם זקן
נאלץ למכור תירסים חמים בשמש הקופחת בארץ חזון הרצל, אך למשה
זה דווקא התאים, כי לפני שמשה חשב למכור תירסים הוא עשה משהו
שונה במקצת, רק הרבה פחות מכובד לדעתו, הוא מכר המבורגרים.
|
כעשרים שעות של עבודה במאפייה הלכו לפח,זו המחשבה הראשונה שעלת
לראשי כשגילתי ששכחתי את הארנק באוטובוס.
|
איה אתה אדריאן?
השולחן כבר ערוך ומוכן,
חדר האורחים למידותיי מותאם.
רק דבר אחד חסר במשכן,
התנחש מהו, אדריאן?
|
המלחמה נגמרה,
וידי על העליונה.
עוד צעד קטן, בדרך להגשמה עצמית.
|
סליחה אלוהים, על שהייתי ילד טוב השנה.
אין לי על מה ולמי להתנצל.
|
משהו הולך פה, ופרה זו בטח לא, עם כל הקרניבורים שסובבים
סביבי.
|
רק בנות העזו להתעסק עם גולן, בקסמיו נפלו בלי כל קשר לגילן.
הוא נתן להן כמה שיעורים שלא ישכחו, אבל רק לטובה כמובן, הרי
מי יכול לשנוא את גולן?
|
כמה אירוני כי רק מחלת הסרטן הולידה קשר אנושי.
|
|
|
הולכים לטייל
בגן השלושה?
עזוב, הולכים
לבמה חדשה.
(ביסלי). |
|
