בין המשפטים שנשפכים על המסך , האותיות , המילים שרצות שם על
חלון הזכוכית הזה לעולם הווירטואלי שאתה פשוט רץ עליהן , בניהן
מנסה להיכנס לתוכן . אתה מנסה לערבב וירטואלי במציאותי שהרי כל
הסיפור הזה במילא נגוע בשני הצדדים .
ככה עוברים כמה ימים ואפילו שבוע .. ואז במכה של "אמיצות"
שנוחתת עליך אתה מחליט לעשות את הצעד .. תוך כדי החיוג אתה
מהרהר על מה היא חושבת .. כבר שבוע מצפה לטלפון ואתה ..
מתמהמה.. נו טוב אני מסביר לעצמי יש כאלו שעושים הכול באיזי
..
הזמן כל כך יקר וכל כך חשוב .. שאנחנו לא שמים לב איך הוא עובר
לנו מתחת לידיים . אנחנו כל כך עסוקים בלחיות את חיי היום
במדינה הזו .. יום רודף יום , המצב בעבודה , בביטחון , בכלכלה
לא נהיה יותר טוב ואנחנו נמצאים במרדף אין סופי אחרי משהו לא
ברור
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
