|
אולי אתם מכירים אותו,אז דלגו על הקטע הזה.
פסיך,נולד במולדובה תחת המשטר הסובייטי בלילה גשום
של אוגוסט שנת 85.
יצא לו לגור בתל-אביב באזור האפריקאי, בבית חולים עם
נימפומן ובעוד שלל מאורות.
במשך חייו לא עשה דבר יוצא דופן ולא מתכוון להתחיל
לעשות שום דבר כזה בעתיד.
הוא מאמין שקיומו הוא אסון טבע.
הוא גם מאמין שהנגינה שלו בגיטרה בס משתפרת.(למרות
שחוץ ממנו אף-אחד לא אומר את זה...)
בין תחביביו המרובים אפשר למצוא
כתיבה,נגינה,שירבוט,עישון ומספור זאת כנראה הסיבה
שהוא נמצא פה.
לפסיך אין הרבה,מהכל.בעיקר שכל וסיבות לחיות.
כרגע אזרח חופשי כפוף לכללי העולם שלכם.
הוא כבר הספיק לעוף משתי אוניברסיטאות בארץ והיד עוד
נטויה...
כיום עובד על מחשבים עם אנשים.
"תרגע אדוני, אני לא אומרת שמשהו לא בסדר בך, אני אומרת שאתה
קצת שונה משאר הלקוחות שלנו. כפי שאולי הבנת, אתה הראשון שמגיע
עם הבעיה הזאת אלינו, ואני ממש חסרת אונים."
|
"איך קוראימ'כה מכוער?"
"מה איכפ'תכה??" אמרתי, כשאני מנסה להישמע מאיים ככל שיכולתי,
אבל במקום זה הקול שלי קופץ אוקטבה ואני נשמע כמו ילדה.
הם צוחקים.
|
חופ'י, ככה קראו לי, אפילו המ"פ בטח בי. ידעתי הכל מ - א' ועד
ת'. היה לי את כל הציוד שיכולתי לחשוב עליו. הם ידעו שמחלקה
שתיים תיהיה בראש ותספוג הכי הרבה, אז שלחו את החופ"ל להיות
הכוח הרפואי.
|
ישבתי במושב האחורי.
באוטו של אבא שלי.
|
"לא... אני לא יודע, וסליחה אדוני.אני ממש ממהר, בבית אמא בטח
כבר דואגת לי."
"האא... אתה לא צריך למהר לשום מקום, אתה לא יוצא מפה"
|
ביום ראשון ירדתי מהאוטובוס והבטתי ימינה ושמאלה לפני שחציתי
את הכביש
שהמשיך עד לפארק.
|
וגם בוויכוח תעמוד על שלה
זה רק בשבילי ולא בשבילה
|
דברים השתנו
תקופות נאמרו
והלבנים נערמו
|
Feast your eyes
Behold the wonder
You'd believe in what you see?
|
So we met once
And we stayed
Now do you believe time matters
|
Begone!
You evil demon that's massing with my mind
For you the truth is cure
|
You're good enough
And you should be happy
But I wont have you
|
You think I am sad
I am only silent
None stay silent forever
|
ואת יודעת שהזכוכית הדקה
ממנה הוא עשוי
לא תחזיק מעמד
ותתפזר לחתיכות קטנות על הרצפה
|
לו יכולתי לבכות -
איך הייתי בוכה...
|
אני לא רוצן להיות אומלל
אבל מדען אני בטוח לא אהיה
|
אחרי שהבכי סיים את דברו
תופס הצחוק מקומו
כולו עגלגל , נמוכה קומתו
מנגב את הבכי בשולי ממחטו
מתרווח
ופותח בנאומו
|
תחנה מרכזית
וקיוסק שמעבר - לפינה
שבה שהחליפו תחנה
כך זומנתי לחגוג בשדרה
|
שירים יפים שאיש לא קרא
היו לנחמה
|
בואו נתייחד עם זכרה של התמימות
הבנו מה עושים,אבל שכחנו את המהות
|
יש לך אש?
לא?
אולי בכיס אחר?
|
רק פה זה אפשרי
ורק אני את זה יודע
מחכה בקוצר רוח
שיחליפו את השמשה
|
הייתי צריך ללמוד יותר טוב
|
מאה ואחד דברים עושים אותי חרמן
אפילו חימום ביום מעונן
|
אני אתן לך הצצה בהולה
ואסגור את הדלת בכוח
|
מפסקי חשמל
הם שערי כניסה
שמספקים גישה
למחזיקי רשות
|
למה הכל בא לי כל-כך באופן אנאלי?!
|
טיק תק, טיק תוק
כבר 20 שנה אני נלחם בבקבוק
|
סיפור שעוד יכתבו עליו ספרים
ויגידו: "למי לורד תהילת העולמים!"
|
מה יפים הם שערייך עיר ירושלם
הבאת לכאן את כל בנייך בשביל...
|
לכל מי שאי-פעם קרא בלייזר ועיתונים אחרים ומכיר את הטור של
דייב בארי.
השרבוט הבא הוא מחווה לו ולסגנון הכתיבה שלו.
|
"אתה רוצה לדחות את זה למחר? אני גמור מעייפות"
"גם אני עייף, אבל עם זה חייבים לסיים היום. הוא ברשימת המתנה
כבר כמעט שנה" הוא אמר הוציא תיקייה חומה מהמגירה והניח אותה
על המכתבה מול הבוס.
|
האיש מחייך וממשיך " לאור מה שראיתי , ושמעתי... ההומור בימינו
מתפתח לרמה נמוכה יותר ויותר...
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
אל תצטרפי לרוב
המטומטם,
תהיי היחיד
החכם.
המורה לתאטרון. |
|
