|
עד גיל 13 היא היתה צפונבונית מוצהרת,היתה גרה בוילה
ענקית בנתניה, אפילו עם בריכה-וכל השאר,אבא שלה היה
עו"ד מצליח-אחד הבכירים במארץ, משפחה לתפארת - כמו
בסרטים...
בתחילת גיל ההתבגרות היא נחשפה לעולם ולצד הרע שבו
ובעצם מאז היא כותבת, למרות מה שהיא עברה בחיים, היא
החליטה להיות אופטימית - והיא באמת משתדלת.
החיים שלה, הם כמו כל סרט אמריקאי עם סוף טוב...
היא שמאלנית - קומנסטית מוצהרת, היא הפסיקה לחפש את
האמת בחיים-ברגע שהבינה שהיא לא קיימת-אין אמת
אחת-וציריכם ללמוד לקבל את זה.
היא רוצה להודות למי שעזר לה בחיים, ומיוחד לאמילי,
שקוראת שורות אלו...
היא מקווה שתיגיבו ליצירות, ותהנו מהן.
הייתי בלונה פארק,ביריד הכי כייפי,כל הלכתי עם החבר שלי,ועם
עוד כמה חברות,היה ממש כיף-אכלנו צמר גפן מתוק,וביריד הזה הצמר
גפן הוא הכי מתוק ,והכי טעים-בשום מקום לא מוכרים צמר גפן כזה
מתוק-רק שם.. רק בשביל הצמר גפן הזה נאי הולכת כל שנה לשם..
|
ואפילו חיבוק לא נתת,
קטן-שלא דורש מאמץ,
שכחת שאני פה-מזילה דימעה
|
מחפשת משהו,
שינצח את היאוש,
ושיתן לי קצת תקווה,
מפחדת ממה שיקרה-
ברגע שאאבד אותה.
|
|
|
" אני כותב כדי
להרגיש את
השחרור מן
המועקה... ולחוש
את הסיפוק שיש
לפרה שנותנת
חלב!! "
מוקדש לכותבי
השירים למיניהם! |
|
