|
 למה אתה כחול כל כך היום?
האם אתה שואף אל האין סוף כמו הים? |
דניאל רמז הוא פיקציה.
"ברור שבתור בן יחיד מפונק שחי בתוך בועה מנותקת לחלוטין מן
המציאות עד גיל 25, אתה מחפש את הצד התומך והאוהב בכל אחד,
אפילו במראיין הדמיוני שהמצאת לעצמך... זה כל כך אופייני.
בדיוק כמו שברור שתרצה שכל העולם יכנס לדף הזה שאתה פותח עכשיו
בבמה... כאילו שכל העולם
|
העץ הזה - זה דעת
העץ הזה - זה חיים
|
מזיינים את השכל ואוספים פירורים
של זיכרונות של מה זה להיות אמיתיים
|
לא עונה, לא מסכימה, כל הזמן משנה את דעתה
אישה בוחנת, מתוך בחירה את מצבה, כבר לא צוחקת, מבינה
|
לחפש את אלוהים בין מסתורי לבי
|
אומרים לי שאני חושב יותר מידי
וכל מה שאני טוען פה ידידי
זה שאם על המשמעות של החיים כלל לא נחשוב
אז בטח שנמצא לרוב סיבה לכל ההרג
|
מסנן, ממיין, זה לפה וזה לשם
מסמן, משנן, זה מה שגורם לי להרגיש קיים
לא מוכן להירדם בלי זה, זה מה שעושה לי טוב
סדר מבולגן והרבה לחשוב
|
חושך מצריים
עוצם עיניים
ונזכר ברבדים נוספים
|
נתון במאבק הרואי בין החושך לאור
לא מוותר, נושם עמוק, לא מביט לאחור
חורז חרוזים דבילים בעט שחור
משלה את עצמו שהוא גיבור, גיבור הדור
|
לפעמים בלילה
לפני השינה
אני מתחבר אל עצמי בתת ההכרה
|
|
|
יש לך סוג של
ייאוש חולני
בצחוק. |
|
