|
The God that failed
אני האמן שמצייר את הצל
אני הצל שמכסה את האור
אני האור שמחביא את החשכה
אני החשכה המתוקה של הכאב והעונג
הרישומים היו עדינים אך מלאי רגש ועוצמה, מלווים בגוונים
אפורים של צבעי מים. בכל הרישומים הופיעה אישה נערית בעלת שיער
שחור ארוך ועיניים חודרות, בעלת יופי שלא יכלה להגדירו, כשהיא
קשורה כל פעם בצורה אחרת, עירומה מובלט באופן בוטה.
|
"מהו העונש שאת בוחרת יקירתי"? שאלה דניאל בקול מאיים אך
מלטף.
הלנה הצמידה את אוזנה לדלת בסקרנות.
אנסטסיה השפילה את מבטה ואמרה, "שלושים הצלפות אדוני משוט
הסירפד",
דניאל ניגש אליה ושיחרר את ידיה מהשלשלאות ולאחר מכן תפס אותן
והצמיד אותן יחד.
|
"יהיו לך שלושה מבחנים," אמר דניאל להלנה. "הראשון יהיה מבחן
של צייתנות. עלייך לבוא לגור בביתי ולעשות כל מה שייאמר לך. את
תענשי אם לא תבצעי את המטלות על הצד הטוב ביותר. את מוזמנת
להפסיק את המבחן בכל עת, אולם אז גם תיכשלי בו..."
|
"סלנה, מהו לפי דעתך עונש ההולם אי ציות"?
סלנה חשבה מספר שניות ולאחר מכן ענתה, "עשרים הצלפות פומביות
לפי דעתי הן עונש מספק".
דניאל הנהן בחיוב, "האם אוכל להשתמש בביתך לביצוע העונש"? שאל
דניאל את ג'וזף.
|
מכה ראשונה-השוט נוחת בצורה מהירה.שורק באויר.נושך בבשר החי.
הוא:אני רוצה להעניק לה את הכאב דרכי.אני רוצה שתוציא את הכאב
החוצה בזעקה ניחרת
היא:זה כואב.אני לא אראה את הכאב שלי.אני לא אתן לו את הסיפוק
בלראות את הסבל שלי.
|
Whome should I trust? the white or the black
In the one I know or the ones I knew before
I choose to trust in the ones that I love
|
כמה אדם מסוגל לאהוב ולחלום וליצור עד אפיסת כוחות
אך לעולם הוא שבוי כי בן מוות הוא
|
נשמתה חיננית כמו סנונית בסתיו
משייטת לה בממלכת הצער
בה בני תמותה איבדו את שמם
מחפשת דרכה החוצה מכלוב הזמן
הווה, עבר ועתיד כובלים אותה יחדיו
ואומרת לעצמה בניצוץ דק של שמחה
"אני חייה"
|
בן בליעל נבער בא
את אהבתך גזל
תמימותך נקרעה
אל תבכי ילדתי
דמעות של דם הן
|
כל הלילה ארקוד איתך את ריקוד הפריון
בעידן קדום יותר
בו אין קיום למציאות של אחר
|
לילה... אני קם לפתע מהמיטה ושומע רוחות מנשבות בחלון. אני
פותח לאיטי את החלון ונגלה לפני נוף מיוחד. שלג כיסה את כל
הרחוב המוכר לי ועץ שחור כפחם הופיע על אם הדרך כשעל ענפיו
הערומים מופיעים עלים אחדים...
|
אני יודע שאת רוצה להישבר.
אני מרגיש שאת רוצה לאהוב.
זה יבוא רק בייסורים ובכאב יקירתי.
|
תני לי לקחת אותך ליער של כאב מתוק כשאת שוכבת על מצע של עלים
מרשרשים כמו מיטתו של נזיר סופגת בכל נימי נפשך, בהנאה חייתית
את הכאב שלי.
|
דיוקן של ידיד ברישום חופשי
|
רישום בעיפרון עדין.ערום נקי
|
הציור במקור של לארי אלמור מצוייר בדיו. אני רשמתי אותו שוב
בעפרונות קשים
|
ידידה שלי שעשיתי רישום שלה בשביל לוח שנה בעפרונות פחם
|
|
|
מי שלא מזדהה-
עושה ביד!
-אנונ. |
|
