|
המתים שלי הם חיילים שהיה להם דופק בפעם הראשונה שראיתי אותם
ושלאחר חצי שעה איתי נהפכו ז"ל. כל אחד מהם השאיר אצלי משהו,
בידיים המהססות, בחלומות חמקמקים אפילו במאחורה של העין
שלפעמים רואה שבריר מהם, שניה לפני שהשפתיים מתמתחות במבוכה.
|
עד שמצאתיך כבר היית שייכת לאחר,
וקולו חזק מקולי, ושירתכם אינה שירתי.
כי אז נפשי נתמלאה בתכלת ושחור,
והאביב שהדפת נפל לסתיו,
ושלכת עזובה המירה דמותך בדף,
|
אין לה בוס, לבונבון, אז במקום לענות לטלפונים היא עסוקה
באבטלה סמויה. כמו להכין לי רצועת תמונות דקה ומנויילנת
שכותרתה הימנית, על קיר אבן ירושלמי, טוענת "לבחור שלי". די
נחמד לי להיות הבחור שלה, דואגת אפילו לספונג'ה בדירה.
|
|
|
איבדתי את
הפופיק שלי
נכנסתי שנייה
לסופר, השארתי
אותו בחוץ
רק לשנייה!
והוא נעלם
אמרו לי שאח"כ
לוקחים אותם
למשחטות
פופיקים, ואז הם
מגיעים
לגן-פופיק.
אני לא יודעת אם
הפופיק שלי היה
מספיק טוב.
אז אם מישהו ראה
פופיק יפה, לא
בולט, בצבע
לבנבן- תודיעו
לי, אני נורא
דואגת
בעלת פופיק
במשבר |
|
