|
פופאי
כנראה עוד קורבן של המערכת.
מזמן נטשתי את המילה הכתובה לטובת דימיון פרוע שגובל
בסורגי הכלוב בו אני חי. רק בן עשרים וארבע וכבר
מרגיש שהשיא מאחורי, ריצת מאה המטרים עברה חלפה
ואנוכי לא בין הזוכים. אולי עוד יבוא ימים יפים
יותר, ימים בהם אשוב לזכור את שעבר ואפסיק לחיות
בזכרון.
בואו נרים כוסית ... לחיי הנוסטלגיה.
האדם, עץ השדה?
מאין יבוא ולאן ילך?
הרי העץ נטוע, עמוק בדימיונו
וכל חזונו סגור בגלגל.
|
עוד קרח לכוס הגדולה,
מכונית גדולה עם להבה קטנה,
והרבה אנשים צהובים.
|
|
|
גלידה בטעם
לימון זו ההמצאה
הכי גדולה בכל
הגלקסיה מאז
ההמצאה של
הכפית.
(אחרת לא היה
איך לאכול גלידה
בטעם לימון)
ניתן לומר בבטחה
שהמצאת הכפית
אפשרה את
ההתקדמות
הטכנולוגית
הדרושה למען
ייצור גלידה
בטעם לימון.
המלגזן הזועם
מרצה על חשיבותה
של גלידה בטעם
לימון בעולם |
|
