|
הוא היה איש של גשם כך ראו בעיניו
נוגה כמו שלכת, עמוק כמו הסתיו
|
מנסה לקום לברוח מאורה המסנוור,
אוהב אותה, כואב אותה, רוצה להשתחרר
|
"על הכרית שהייתה כרית של דמעות, את שוכבת עכשיו שיערותייך
פזורות"
|
|
|
לפחות מאשרים לי
ת'סלוגן
אחמד אחמד,
מבואס שהיצירות
שלו לא מומלצות
העורך, אבל
מתנחם בעובדה
שמישהו מאשר לו
ת'סלוגן ובעיקר
חוזר על עצמו
ושוכח שהוא כבר
כתב את הדברים
האלו קודם.
אחמד אחמד, שוב
ושוב, חוזר על
עצמו, שידור
חוזר נא לא
לצלצל. |
|
