|
בואי נכאיב ביחד
אחד לשנייה
את תתמסרי
ואני אדעך
|
כשחיפשתי לעצמי נרטיב
מצאתי נר
שבוער, לזכרו של אחר
|
כי ככה זה
בחיים האלה
הבטן מפולחת
וללב אין נחת
|
שק האשכים שלי מלא עלייך,
מלא.
|
|
|
התקלקלה לי
הטלויזיה,
כמה אני
אומלל,
לראות צעירים
חסרי מנוח,
לא אוכל.
במקום זה אכתוב
שיר שמח לבמה
חדשה,
וכך אתגבר על
הטראומה הקשה. |
|
