|
לכותב בעמוד הזה לא קוראים דניאל. גם לא קוראים לו
גולדברג. קוראים לו רן. רן הרפז. הוא שוקל לשנות את
שמו לדן גולדברג אם יתחיל לעבוד כשחקן או זמר
בחו"ל.
הוא כותב שירים, שתראו כאן. סיפורים, שאולי תראו
כאן. מונולוגים, שספק אם תרצו לראות אבל יהיו כאן
בכל מקרה.
אני כותב מהלב. אני כותב מהראש. לעתים נדירות אני
כותב מכפות הרגליים. אני כותב קומדיה, טרגדיה, דרמה.
אני כותב אמיתי, אני כותב בדיוני. אני כותב. הדבר
היחיד שאני לא כותב זה תווים, וזה רק כי אין לי שמץ
של כישרון בכתיבת תווים. במוזיקה אני גאון.
אם קראתם עד לכאן, ועדיין בא לכם לסכן את שפיותכם,
אנא עשו כך.
התפרקות המדינה על הפרק
ואת זה חייבים לשנות
חייבים לאחות את הסדק
ואגדיר לכם מה בפרוטרוט...
|
עשיתי את זה. לפני שלושה ימים עשיתי את זה. זו הייתה הפעם
הראשונה שלי.
|
אני חי חיים טובים, יש לי הורים תומכים (אפילו שהם גרושים),
ממוצע ציונים טוב יחסית, אני לא מנודה, למרות שאני גם לא מר
פופולריות. אבל בכל זאת, משהו חסר בתערובת הזאת. אני לא ממש
שמח. אני לא מוצא את הדבר היחיד שישמח אותי, אפילו שאני יודע
מה הוא. אהבה.
|
אני עומד בתוך אלומה של אור המנורה, האור שורף ומסנוור...
|
|
|
נתקפתי גל חמלה
וגעגועים.
חשבתי להציע
מקלט מדיני
לסדאם. |
|
