|
 216652684
הרבה זמן עבר מאז הביקור האחרון שלי פה, אך אני
עדיין אותה ילדה מתוסבכת שקצת התבגרה, ועוד מעט עם
תואר ראשון ביד..:)
מקווה למצוא את האופטימיות בקרוב...
איך?! איך?! שנייה אחת של התרשלות לקחה חיים שלמים?
למה? זה כל כך לא הוגן!
|
רוצה לעוף, לעוף רחוק.
לברוח הרחק מכל הבעיות.
|
לא מבקשת הרבה, רק רוצה להיות מאושרת
רוצה לראות את האור מעבר לחושך שבליבי שורר,
רוצה להאמין שהחיים יפים כמו שאומרים אנשים בדרך,
כן, ממשיכה לקוות שיום אחד זה אכן יתגשם.
|
היא רוצה להצליח,
אך צריכה קצת עזרה,
היא רוצה להתאהב,
אך רגשית, קצת תקועה
|
החיים יפים?
אני לא בטוחה..
החיים מסריחים?
גם על זה אני לא סגורה.
|
מבולבלת, לא שואלת,
רק מראה מהצד.
רוצה לאהוב אותך,
אך לא רוצה ממש...
|
טל, רק שתיקה נשארה,
מועקה שמתגלגלת בגרון.
רוצה להגיד לך כל כך הרבה,
אך אוטמת הכול, וחוזרת לישון.
|
אני רוצה לאהוב, אני רוצה להרגיש
אבל מה זה בעצם הרגש?
|
אז מה? זה בעצם מן שילוב של שניהם?
האדם וגורלו, בדגש על האדם בפרט.
או שאולי זה בעצם האלוהים הזה שכולם מדברים עליו?
|
"פתאום מגיע הסוויץ הזה,
מן ניצוץ שמגיע משום מקום
ועוזר לך להבין שמכאן אפשר רק לעלות."
|
"אז להתראות לך תקופה ושלום לך תקופה חדשה,
עם קבלת פנים אופטימית והמון המון תקווה."
מה? קצת אופטימיות עוד לא הזיקה לאף אחד...
|
|
|
שאני מסטול
זבובים עפים
לאט
יותר!
חומיציוס |
|
