|
Snusmumriken
אז ככה זה.
1992, בקושי יודעת להשתמש במחשב, נהנית מהמון דברים
וזה בעקרון לא ממש מעניין, אז זהו.
מידע חיוני: באמת שאין.
בין טלפייך לוחשת תפירת אריגים,
בעוד טיפות זיעתך זוהרות כפנינים
|
בואי איתי.
בין חלקיקי העצים.
הים אמיתי,
וזמן שמחלים.
|
שייך לי כמה שהיה,
עדיין חלק הוא ממך.
והשנים שורפות התהייה,
מה לא שלי, רוצות ממך.
|
פרח קטן
נפל אל הים
הוא שט לדרכו
ולא ישוב לעולם.
|
המציאות הזאת סוגרת אותי.
לתוך שמיים כחולים ודשא ירוק.
|
מי ימזג את הענן המתוק של סלידתי
עם הכאוס של המציאות שלך?
|
פצח הלילה בקינה
על היסטוריית הרוח,
על מותה של האישה,
על הסיפור האין סופי -
מלא בעוז, ברום, קנאה...
|
להתקדם בפסיעות זעירות, מדודות.
כפות הרגליים מקבילות לכתפיים.
הראש מורכן והפנים מסתתרות מאחורי השיער, בוחנת דרך החריצים.
ולרגלי גרבי ברך מפוספסות.
|
וחלום שהתנפץ.
הוא נשבר לחתיכות קטנות, התפרק לגורמים.
חוליגנים!
מה זה הדבר הזה בכלל, להתגנב לבתים כפריים ולדחוף חלומות
מהמדף?!
|
רסיסים רסיסים דוקרים קטנים של קרח.
|
אבל זה מעולם לא היה אמיתי.
וזוהי תקווה.
אבל זה אף פעם לא אמיתי.
ייאוש.
|
|
|
רגע? לא הבנתי,
זה שמאשר את
הסלוגנים, מה
בדיוק הוא עושה?
כי זה ממש לא
ברור, אולי כדאי
שיהיה מקרא שבו
יהיה הסבר
מפורט.
פקד צדי צרפתי
A.K.A
זה שמתחכם עם
הסלוגנים, מנסה
את כוחו (הדל)
בסלוגן מאולץ. |
|
