|
כשאני אדע..
כשהלכתי לכיוון האור, פוסעת צעדים מהוססים, צמרמורת עברה
בגופי..
|
פגשתי אותו לראשונה יום לפני יום הולדתי השניים עשר ליד
הנדנדות בגינת השעשועים. היה לו שיער זהוב ועיניים ירוקות והוא
היה מאוד ביישן. שאלתי אותו לשמו והוא פתח את פיו בכוונה לענות
אך שום צליל לא בקע ממנו, הוא הסמיק.
|
ישבה על ספסל באחד הגנים הציבוריים, הביטה בילדים המשחקים על
מתקני השעשועים.
השמש שנפלה בדיוק במקומות הנכונים בגופה וחיממה אותם בדיוק
במידה הנכונה.
|
בסך הכל אתה בסדר ילדי, אחד משלנו.
תלמד טוב את השפה ותן מחברת ואולי יום אחד תשחק גם איתנו.
|
כבר שחשבתי שנגמר. באת,
הופעת כאן באמצע החלום.
גם לשניה אותו הגשמת
ואז הוא עף לי דרך החלון.
|
כמה רציתי להיות שלך.
כמה רציתי שתקח בזרועתייך את גופי הקטן.
שתקח אותי למטתך שתאהב שתחבק.
ובסוף זיינת אותי וחיבקת אותן.
|
היום אני אענוד את השרשרת שהכנתי עם איילת ואלבש את השמלה
הלבנה עם הקצה האדום והכפתורים הזהובים, זאת שאמא קנתה לי
בחנות עם המוכרת הזקנה ההיא שהיה לה ריח חזק של סוכריות
ליקריץ. אני שונאת ליקריץ, יש לזה טעם מגעיל
|
|
|
כשאלוהים אמר
"יהי אור" הוא
לא חשב על מייקל
ג'קסון |
|
