|
זה שאתה לא מוכשר במשהו, לא אומר שאסור לך לעשות
אותו.
היא יושבת וקוראת את הסיפורים שלה. על החבורות שלה. על איך שהם
יושבים ומנרגלים, יושבים ומנגנים, יושבים ומאזינים, יושבים
ומדברים. היא מקנאה.
|
פתאום, התוכנית מציאותית ולא רק דמיונית. פתאום היא רואה בשתי
הדמויות הרעות בסדרה את הדמויות הרעות בחיים שלה.
|
זה בעצם האישיות שהיא רוצה לעצב לעצמה. כי הרי זה מה שהם אמרו,
שבגיל ההתבגרות מעצבים את האישיות שלך, לא?
|
להתרגש, להתחדש, להשתנות, להיות מה שאתה ולמצוא את מי שיאהב
אותך ככה, להתאהב, להתבגר ולהישאר ילד בנפש, לא לשים על אף
אחד, ללכת לפסטיבלים, לעשות שיחות נפש, לאהוב את עצמך, ללמוד
דברים חדשים, לריב ולהשלים, להצליח לסלוח ומראש לא לטעות
|
אני חברה שלו. אבל לא מתוך רצון. זה לא שיש לי משהו נגדו, ממש
לא, הוא אחלה, הוא מתקשר ועוזר לתקשר, הוא מעניין וכיפי, אבל
הכל עם גבולות, כי להיות החברה הכי טובה שלו זה קצת מוגזם
מבחינתי.
|
איך זה שמבלי לזוז אפשר לא להיות איפה שאתה? איך זה שאפשר לבצע
התנתקות גם בלי גדר הפרדה?
|
עכשיו היא כבר לא באמצע. או שכן, היא באמצע, אבל כבר לא מושכים
אותה משני הכיוונים, עכשיו היא יכולה פשוט לנוח לה שם באמצע,
לבדה.
|
אנחנו מדברות, סתם שיחה יבשה שכזו, ואת אומרת לי שאספר לך
משהו.
|
|
|
יאללה, משחקים
'שבע בום?'.
אדולף |
|
