|
אורות המצוקה דולקים אצל השכן למעלה.
אין לי כרגע את הכוחות שוב לעזור לו.
הנכות הזאת שלו כבר מעיקה עלי.
אומנם אימו שיכנעה אותי ברגע של אינטימיות מביכה שאעזור לו
כשאני בבית... אבל זה כבר יותר מדי.
|
השקת שירי החדש מרעידה את מחזוריותי.
גופי מתפצל בעקבות ההדפסות הרבות. וקולי מהדהד לתוך עננים
שחורים.
|
|
|
לא תופס כלום
לא תופס
לא תופס
לא תופס כלום
את נוגעת
לא נוגעת...
שלמה נור, בעוד
שיר לא ברור,
לאהובתו הנצחית
לינורי. |
|
