|
מעונן
טרם החלטתי אם לתעות בעדרי הכבשים או לגשום בגפי
אך לבטח לא אמטיר על גורלי
כי אין כזה
לא אשפוך את חמתי על השמיים וגרמי הארץ
ולא אכנע לתבוסתנות הממכרת
לכל היותר
ארווה את מרבדי לבטיי.
אל תראה לה דבר שנכתב עליה
הכל יועמד נגדך במשפט.
אל מול התובעת
אף מזימת אותיות לא תותיר לך מפלט
|
בחורש
לא הרחק ממקום בו התגופפנו בתשוקה
|
שומע את "שירי ארץ ישראל היפה"
ברדיו ישן ברמאללה הכבושה
הדירה- מרפאה, ממש כמו המחלקה של אמא
הכל מוכר והדמיון מטיל בי אימה.
|
מושכת במשחות את הזמן בפנייך
לוחמת בתחנות הרוח של חייך,
את תקיפי במסעותייך את העולם כולו, אם רק אפשר
כדי להוריד, בשבילך (?), כל גרם מיותר,
|
אוטב את רגשותיי לייבוש:
לתת לזוהמה לנטוף
ביחד עם מזכרות אישיות יקרות
אשר בצער רב גם הן נגרעות.
|
היא אמרה:
"אתה מהסוג הגרוע ביותר - כובש נאור!"
|
וחברי המשתחררים וודאי כבר דיקנים,
פרופסורים ידועי שם לכל,
בפקולטה למדעי העשב
כדי לשכוח הכל.
|
כשאדע כי אתך שלווה פשוטה
טומנת בחובה תאווה למרבדי אמיתות קטנות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם
במה חדשה
אפרוח ורוד,
ישראל 2001 |
|
