[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
קואלה


בשנת 1994 הוציא לאור בהוצאה עצמית ספר שירים בשם
"בחותם האצילות" ועתה עורך ספר שירים נוסף וכן ספר
פרוזה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זה הטרנד היא לחשה לחברתה מבעד לוילון ההלבשה.אותי לא יתפסו לא
מוכנה בפיגוע הבא באוטובוס או בתחנה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
חתומה בחותם האצילות,
כפרי בשל של שיקול דעת.
הרהור שאינו מדעת,
נכבש במקח רגשות.

עצב
הביטי, עוד מספר דקות נפרד,
אשתדל להסתיר את הדמעה.
אהבנו קודם, מזה מה שרד?

קינה
והם עומדים בתורם בדממה, נפשם שקטה ושלמה. עומדים, שורה
ארוכה כמו בתור לקניית מינוי לברכה.

ייסורים
חנקת אותי לצילו של גילגול
בעודי שבוי באזיקי רוח, חלול.
במסווה של אין שחר

טבע
חופייך קוצפים בלובן,
וצדפיי נמים בחביונם,
הלילה הטיל כוכביו.

יללת התנים הרחוקה

הלל
סימטאותיה האפלוליות,
הותירו אחריהן שובל קסום
מצלילי הבזוקי,
וקלילות הסירטקי

אלוהים
אומן הנישען
בקצוותיו של
אלוהים

אהבה
מי ירקח בשמים לחיכך,
ומי ינעים עיתותייך.
מי ישיר את שירייך,
מבעד לצמתך

אהבה
כה צבעונית הינך,
אודם שפתייך,
כחול שיערך,
צחור שינייך וזוהר שערך
ולי חולשה לצבע
כחולשה לטבע.

יחסים
לא הולכת בתלם,
נפרמת מחוטי
חלום אימי
שהתרסק לרסיסים.

ייסורים
ראה שם מעבר לגדר,
מוטלת קסדת הגיבור.
יד קטועה, דם קרוש

חלום
זרוע הנכרתת
מתוך חלום,
כואבת ושותתת
מעוד חלום.

אהבה
מה יפית יפתי.
לא תשבע עיני
מראות יופייך תמתי.
לא תגרע מבטי
מראותך.

אוהב אותך שפע מים,
כריבוא כוכבים בשמים.

אקורדים וטאבים
לקראת הקונצרט באולם
ז'אן מרטינון הסולן.
קונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת,
רגעים רופפים מקטעי מסורת.
רומיאו ויוליה, אגדה ומציאות.

אהבה
עכשיו חצות בעיר,
ואת מתחילה לרקוד
את המחול שלך
בצעדים כושלים

אהבה
לגמנו ספל קפה
בבית התה.
בבית הסנדוויץ
פרסנו פת אהבה,
בנשיקה ראשונה
לפני ההצגה השנייה.

עצב
עורב פרש כנפיו
ודאה אל סופו.
וצילו צנח ונח.

בדידות
עכשיו שעשן הסיגריה
נטש אותה,
אפשר היה להבחין בחיוכה הכובש
אפשר היה לשמוע את צחוקה הגועש.

אהבה
נערמו לפניי דפי יופייך
כמו ניבחנו בחופן ידי.

גן עדן
צלם אותי, צלם
נשית.
כנימפת הים,
נימפת היער.
צלם, צלם
וקרא לי עדן
בשמי.

אהבה
מספל הקפה שלגמת
ראיתי את כולך.
כמים צלולים
עד קרקעיתך.

אהבה
רגליה יחפות
רגליו עוקבות
עקב עוקב בעקבה
הלזה יקרא אהבה?

אלוהים
ישבנו אני ואלוהים
שנינו לבד, סוליקו.
על שפת המים
בחוף פורטו- ריקו.

הרהור
הלילה לועס
זגוגיות משקפיי
שעל חוטתך הקטן.
ומחלק את שבריו לציפיותיי,
ורוקם מסגרת לשאון
אהבתי.

אהבה
פרחי המנתור,
תכונתן להיפתח

אלוהים
אלוהים ברא את האדם.
אלוהים ברא את האישה,
והאדם נטל בהיוולדו
את משא חייו,
שהוטל לפניו.

ארוטי
בקצה התמוז
הרקיבו זהובי המוז,
ודבשם חמד
את נפולי החפוז.

זכרונות
ונדמה היה לי כי
הקול הבוקע
מתוכן
חלול וריק וישן כמותן.

ייסורים
האמת הכואבת
מחפשת אוזן קשבת.

טבע
"הגשם של לונדון",
כך נקרא בפי תיירים טרופים.
כמה מפתיע כבר כאן.
חתול פחים רטוב,
סובל מקור כלבים.

אהבה
הנה הבאתי לך פרחים שזורים ממוספרים מחנות "פרחי הכיכר"

גורל
נטה יום לעת ערבו
ותפילת שחר כי תבוא.
נטו עדרי שאול
לרבוץ בצהריי מנוחתו.

זכרונות
מה נשקף מחלוני הרעוע.
חבלי כביסה ריקים מתוכן
ואטב.

אהבה
חתומה בחותם האצילות,
כפרי בשל של שיקול דעת.
הרהור שאינו מדעת
נכבש במקח רגשות.

אהבה
יופייך התערטל בחושיי,
כאבקנים מופרים,
שעלו על מרכבת הלילה
המשתוקקת

טבע
ימי אפריל מתעתעים בחומם
ויותר בצינתם.
בבוקרו של יום חוזים בתעתועים
חזאי פתאים.

טבע
הסתכלי על השוליים הצהובים
העצים שטסים לאחור,
כמו הרהורים שחולפים.

כלום אין הים יכול
להתגבר על תכתיבי הירח
בתחושות גאות ושפל?

כמיהה
מה משגת משאלת לב
בחבטת כדור גולף?

תחושתי
כאביי כה קרובים
כגלים מתנפצים בי.
כאפלים באיים רחוקים
בלילות זרועי כוכבים.

אהבה
דרכנו משתרכת
כשובל עשן סיגריה
הנבלע בחלל המחשבה.
נשימתנו כבדה

אמונה
ולכרם הזה
יבואו זרים,
וניחוחם זר ומוזר,
וריחם ספוג בעקבם.

מחאה
לא הולכת בתלם
נפרמת מחוטי
חלום אימי,
שהתרסק לרסיסים.

הומור
מאבטחים ביטחוניים
מקשיחים מבט

תחושתי
שוטרי המחשבות
כולאים מחשבות חפות,
מאחורי סורגי דעת.

כמיהה
אני משווע למילים
הנכונות,
הנסתרות,
בין אדוות.

זכרונות
גביע ההישגים מונח בתפארתו, מונח ומאובק. משכיח את עיתו.

אהבה
בניתי גשרי געגוע
רבצתי תחתם שרוע.
קוצי הזמן זקופים,
דרוכים לשעשועיי.

סונטה
האמת העירומה
מתגלת במערומיה.
בכיעורה,
רובצת בביבים.

אהבה
הוא ליטף את גופה
כאומן הפורט על מיתרו.
וגופה רטט מעצמת רכותו,
כמו השיק את יופייה

גיהנום
בשבוע בו חלה פרשת "וישלח" כששבו המלאכים אל יעקב, הכינו
ברמאללה את קלטת ההבטחה של שבעים ושתיים הבתולות.

גורל
כאשר נכנסתי לאמבטיה
ראיתי פרפר צהוב
בשולי החרסינה הצחורה.

גן עדן
ושברי הזכוכית
דיירים חדשים בחוף נידח
באים עם כונכיות פעורות שפה

קרחונים קשוחים בדרכם,
גם מבט אחד, ממיס,
מקפיא את הניסיון החיוור
הפתטי, ללכוד את חיבתם.

טבע
ערבים פסטוראלים בהירים מעבים
באים משדות אפריקה.
רוחות סהרה בהמתנה,
כמו עמוד אבק

הומור
רחוב החשמונאים
מקביל לרחוב שלמה המלך

עצב
רסיסים של עצב,
משתרכים.
ירכיים של מים,
בבואה כחולה של קש
ועצב בעיניים
ויגון בשניים.

אהבה
שוק התאוות
מציע ריחות לאפי
מיני תופינים,
כוסברה, זעתר

גיהנום
שוק ג'נין
שעה לפני פיגוע,
שקל עובר לסוחר
שהיד מקבל ממתקים לאימו.

סונטה
עינייך הבהיקו מן המאמץ הגופני
ופעמי לבך רטטו בחוזקה
וזקפו קומתך,
כשיבולת השדה.

גיהנום
למרגלות הר הגעש בגומא
גואה הלבה ונערמת,
ושורפת עוד שבריר
מקצה הנפש.

נוסטלגיה
החולות העזובים,
חלוקי האבן
ושברי הזכוכית.
דיירים ותיקים בחוף נידח.

הרהור
ברציפי שתיקותינו,
עגנו כאבנו.
קשורים בחבלים

אהבה
נערמו לפניי דפי יופייך
כמו נבחנו בחופן ידי

אהבה
תותי הבר הנרגשים
לבוא גשמים,
כאשה הנרגשת לבוא
אישה.

מחאה

אהבה
בחצות ריחות אדמה
פוצעים את התשוקה הנלכדת
באפי.




אין מספיק מקום
לאלף חמש מאות
חמישים ושנינו
בבמה הזו.



מחדד הלשון
מזמין לדו קרב


תרומה לבמה





יוצר מס' 70665. בבמה מאז 26/7/06 3:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדני שטרית
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה