|
שמה האמיתי הוא דניאלה אבל זה היה איזשהו קיצור
שלפני חמש שנים כשנכנסה לראשונה לבמה היה אמור להוות
הסוואה, אז לא ממש.
בכל אופן זו אני פרוסה על השולחן בלי מסכות, אפשר
לעבור וללטף ואפשר גם לתקוע סכינים רק להשתדל לא
לסובב אותן..
הכל ברוח טובה, תהנו
תביטי סביב תראי את הכל ותגידי לי שגם את לא עצובה מלעמוד בלי
אפשרות לעשות שום דבר
|
לא נשיקה
רק מרחק
והכאב
עדיין
כואב לי
|
כל מקום שנכנסה אליו, הפך להיות קסום, כל מי שישב בחדר לא יכול
היה להתעלם מהיותה כל כך... כל כך הכל. נשמע קצת מוגזם להגיד
"הכל", הרי בסך הכל היא הייתה צעירה...
|
האם לעזוב את העולם הזה הכואב הנורא אך העולם בו חייה אהבתה
לעזוב בלי אפשרות חרטה למקום אחר שאין היא יודעת דבר
|
וכמיהה לאושר אין סופי
תוביל אותך להמשיך
והלב לא ייתן לך לוותר
|
החיים כבר מכינים מתכון
ואת בו הקינוח
ואין נכון או לא נכון
הכל נשאר פתוח
|
תשמע בפעם האחרונה ותזכור
אני עוזבת עכשיו ובך יש אור
גופה כמו מלאך
והריקוד שלה
|
כולם צועקים
גם אני צועקת
בשקט
כדי שלא ישמעו
הם רוצים שיהייה לנו רע
אבל אנחנו לא ניתן
נכון?
לא ניתן
|
מביט לרצפה כטועה
על מה אתה מסתכל מה אתה רואה
ידי עוד מושטת מחכה לשלך
כן עכשיו זה תורך
|
ועכשיו את רחוקה כל-כך
ועדיין ממש קרובה
ועכשיו הדברים יחזרו למסלולם
אך שולי הדרך כבר אינם
|
אך זה לא מפריע לך
הפעם לא כואב
כי את רושמת שיר שמח
ולא שיר על הלב
|
סך הכל רצית אהבה
סך הכל רצית חיים
הקדשת כל דקה
לעזור לאחרים
|
מי שאמר לך שאין אהבה רגעית שיקר לך
מי שאמר שאין ליטוף כואב טעה
|
|
|
" אני כותב כדי
להרגיש את
השחרור מן
המועקה... ולחוש
את הסיפוק שיש
לפרה שנותנת
חלב!! "
מוקדש לכותבי
השירים למיניהם! |
|
