|
המשורר מזכיר את נסיך השחקים:
מבקיע את הסערה ומלגלג על הקשת;
אך משהוגלה לקרקע, מושא ללעג ההמונים,
כנפי הענק מכשילות את כל צעדיו.
|
מעגל האש הפאגאני
המנגינה המכשפת סוחפת בטירופה,
המחפשים אחר השמחה
נפתחים בחיוך אל הקיום, אל האנושי
|
הסר מעליך
בלהב חד
פיסות עור דקיקות
כשכבות בצל
|
הניחי את גופך
עטוף בבד
טבול בריח
על קצות גופי
לרגע,
|
ואני ואני
גדלתי כל כך
ואת כבר לא - כאן
לראות כיצד הפכתי איש קטן
|
בחסות תווים מהירים
לצלילי החשכה
גוף נופל על גוף
בתוך מסך עשן
|
בתפר הנפער
בין יום למשנהו
מסתתרות פינות אפלות
בהן זורם לאיטו
סופו של יום
לאור להבת נר רועדת
נדחק מפני
חרדות המחר.
|
היה זה אולי הלבד
אולי ה"ביחד"
במילותיה הפזורות
מצאתי אמת.
|
ראיתי מרחוק
ניבטות מן האופק
את עקבות צעדיהן
של כפות רגלייך המטופפות
|
חלומות מתנפצים
כחלון זכוכית שקוף
בגוון כחלחל
|
מנסה לטשטש
בעזרת אפילת הלילה
את הקווים הנמתחים
בתנועות בטוחות
לאורו של יום.
|
דממה
פניה לא זעו
כיבתה את האור
בידיים לבנות
מרוחקות כל-כך
באצבעותיה הדקות
המושלמות.
|
רקדתי בפרעות
לצלילי מילותייך
המעלות באוב קרשנדו
איבר אחר איבר
|
בנפש חצויה וראש צלול
נפרד אני בזאת
מכל אשר לא היה לי.
|
שמש הבוקר מכה בפניך
הרוח מנגנת בשקט על גופך
מנגינה של חופש
|
באצבעות ארפרף
בשיערך
בידיעה ברורה שאוליד
תגובה מסגירה
|
נמשך מעלה מן האף והלאה
להחזיק אותם
בכפות ידיים מסומנות
לדגדג
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
אוהבים אותי כאן
בבמה... אחרת
תסבירו לי למה
כל הזמן מבקשים
ממני להביא להם
עוד סלוגנים? |
|
