דני (דניאל) ברקוביץ' ז"ל נולד במוסקבה בשנת 51'.
בן שבע היה כאשר עלה עם הוריו, תמר ומשה לישראל, ועם
עלייתה הצטרפה המשפחה לקיבוץ ניר-דוד, שם סיים דני
תיכון במוסד החינוכי "גלבוע". דני התבלט בכישוריו
האינטלקטואליים ובכישרונו בתחומי הפיסול והכתיבה
הספרותית.
הוא התגייס לצה"ל ושרת בשיריון.
כמפקד כח ברקוביץ', נפל דני נפל בשנת 73' בקרבות
מלחמת יום הכיפורים, כאשר יצא לחלץ את סגן-מפקד
הפלוגה, אשר נשאר פצוע בשטח האויב וכאות הוקרה קיבל
ציון לשבח ממדינת ישראל.

עשוי ללא חת, ישר ונאמן, רב-תושיה ובעל כשרון
מנהיגות טבעי - כך חי, לחם וכך נפל.
נער בראשית דרכו, עושה צעדיו הראשונים כאדם, כאמן
וכסופר.

עיזבונו של דני כולל עשרות שירים, סיפורים, יצירות
פיסול, מכתבים וקטעים דרמטיים. הספר "דני ברקוביץ -
32 מכתבי אהבה" יצא לאור בספרית הפועלים ב-1977
בעזרתו של נתן יונתן אשר ראה ביוצר הצעיר כישרון
גדול.

הוריו של דני, תמרה ומשה ברקוביץ', מתגוררים בקיבוץ
ניר דוד בו נולד דני ובו הוא גם הובא למנוחת עולמים.
אחותו הגדולה דינה מתגוררת בארה"ב. חגית, האחות
הקטנה חיה בקיבוץ הסוללים. נילי - בת קיבוץ שער
העמקים אליה ממוענים מכתבי האהבה שפורסמו - גרה בהוד
השרון.
החומרים בהם עסק דני מועלים לראשונה לאינטרנט אל
המקום בו היה עליו להיות אילו היה חי כיום - בין
יוצרים, הוגים ואמנים.

נשמח לתגובותיכם.

אור אתמול היה חושך - אין זה אומר, שהיום יהיה אור.