|
בבמה מאז 2004
לאחרונה חזרתי לפה עם יצירות חדשות:)
אשמח לתגובות
לראות פרפרים ולטייל בשדות
לדמיין שככה באמת אפשר לחיות
איתו לצידי
|
זה לא קל לחשוב שהכל מתפרק בעולם שלך
אל תשבר ותתחיל לחבר את העולם שלך, לאדמה
|
אמרת לי שאת רוצה אותי
לא ידעתי מה לך ולי
לא ידעתי מה לעשות
הייתי מבולבל
|
תסתכל על עצמך
תאהב את עצמך
כי היא עזבה אותך
|
הסתכלת במבט מלא משמעות
מבט שהזכיר לי את הימים ההם
והלכת.
הלכת והשארת אותי לבד.
|
תנו לי לומר עוד מילה אחרונה
כי עכשיו הפרידה, ואין דרך חזרה
|
שנים של כאב וסבל
הרגשה של תליה על חבל
|
הפרחים נובלים
האנשים כמעט מתים
ורק אנחנו פה יושבים ומסתכלים על החיים
|
להראות את החיים חסרי מעצורים
ורק לשנייה להרגיש חופשיים
כמו ילדים או פרפרים
|
כשהאוויר נוגע בפנים
אתה מרגיש שהרוח מעיפה אותך לעננים
למה באת ומניין הגעת שואלים המלאכים
|
בוא נעשה הכל הרבה יותר נעים
כדי שלא נחטוף סטירה על הפנים
עושה מה שבאלי ובכלל לא אכפת לי
|
ללא הכנה לרגע נרתעה,
ויתרה ועזבה
בפתאומיות ובתנועה כמעט מושלמת,
כאילו פתאום נחשפה איזשהי אמת כואבת.
|
היינו ביחד
עברנו הכל
טעמנו מהחיים הכל מהכל
|
מים נשפכים על פניי
מי היה מאמין שכל זה ייצא מעיניי
|
לאבד את מה שקיים
להרגיש לאט לאט איך הכל נעלם
חומק בין הידיים
הכאב נראה בעיניים
|
ואני,
אני בחיים לא אשכח.
לא אשכח לא אותך
לא את מה שעברנו
אבל גם לא אשכח מה שעשית לי.
|
נמאס לי שוב ללכת ולחפש את האמת
שלא יודעים אם היא בכלל קיימת
|
לחיות בחשש שלא ליפול
כי מנפילה כזאת אי אפשר לקום, אי אפשר.
|
וכמו בהצגה
קטע הסיום היה
הכל נגמר , ההצגה נגמרה
אפשר לשוב להמשיך את העבר
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
כמה פעמים אני
צריך להיכנס
לבמה ביום אחד
על מנת להיות
מוכר כזכאי
לתוכנית גמילה? |
|
