[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 46304524 46304524  super chicken

אל היצירות בבמה האהובות על דנדיאל הדיגלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דנדיאל הדיגלאל היוצרים המעריכים את דנדיאל הדיגל
"תקופות בחיים עוברות בקצב מצמוץ העיין
מנסה להדביק את צעדיהן
עוד שנה עוברת, אתה רץ ולא מגיע לשום מקום
רץ אך עומד במקום
תפסיק לרוץ, תפסיק לנסות להשיג
שב רגע, תנוח, חייה בקצב של עצמך"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
תא אחד למחשבות אובדניות, תא שני למחשבות עתידיות, תא שלישי
למחשבות נקמה. את התא הזה, תא של מחשבות הנקמה בנה עם סורגים
כפולים כי מחשבות כאלה מסוכן מאוד שיצאו ויתחילו לעשות מה
שעולה על רוחם. בתא רביעי שם מחשבות אהבה...

ישבתי אז לבד במרפסת, העשן בטעם התות שיצא מפי הזכיר לי ימים
טובים יותר, ימים של אושר ימים של שימחה שהכל הלך כמו שצריך.

געגוע
האם הגיע הסוף? עלי להפרד לתמיד מתיבה זאת אשר פתחה לי צוהר,
נתנה לי טיפה חופש מכל הירוק המבחיל הזה שמסביב.
שלום לך תיבת קסם, תיבת שעשועים, תיבת מחשבות. סיפקנו שנינו את
אשר נדרשנו ואף יותר.
ואם אשכחך תיבתי ישכח שגעוני.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
מחבר את השברים שנוצרו בעזרת סלוטייפ
כמה פשוט וקל, לא צריך להתאמץ בכלל
כך חלק מתחבר שוב לחלק ונהיה שלם שוב

חלום
את רואה בי את עתידך ללילה
מתכננת דרכי פיתוי
אני הכדור, הכדור הוא אני
הריק שבינינו הלילה הוא עולמי

אני מרגיש ליטוף חם בעורף חיבוק של חמה
מסתכל אחורה שמיים נצבעים בצבעי הזריחה
כמה טוב שחזרת אלי שמש זמן בלעדייך מרגיש כמו נצח
הכניסני תחת קרנייך חבקי אותי ואחבק אותך
רק אל תיעלמי לי ברגע

ייסורים
אני עוטף אותך, את מחבקת את גופי תחת גלימתי
מנסה לחמם אותך, להחדיר בך טיפת חום מהמעט שנשאר בי
עומדים בריק הזה נצח ושום דבר לא השתנה
בדיוק כמו בתמונה

מצב
עצב כזה לא ברור
חיצונית בסדר אבל מבפנים גמור
וכל מערבולת הרגשות הלא מובנים, משתקות את החיים

אהבה
לא יכול להסביר את מה שהולך בפנים
תחושה ממכרת שלא רוצה לעזוב
והכול מסביב פתאום נראה נפלא
אני מחייך בלי קשר לכלום, סתם ככה בלי סיבה

והעולם שמסביבך רועד
מתמותת לנגד עינייך
ואין ביכולתך לעשות כלום
זה חוסר היכולת לעזור שמשגע ואוכל מבפנים

בחודשים האחרונים יש לי דחף לקפוץ
לפרוש ידיים כמו ציפור ולעוף
להרגיש את הרוח מכה בגופי
עד אשר יבוא הסוף

היא לא נותנת לו לספר לה אגדות זימה,
ללטף לטיפות שטניות, לכסות אותה בכאב.
היא יודעת שאלה היו "bad time story"

ייסורים
Black tears of pain from my eyes leave only scars, to remind
me what pain feels like.
Black tear is going down on my neck, sucking my blood like a
vampire.

געגוע
אז מה קרה לימים ההם?
נעלמו כלא היו בכלל
האם היית אשליה בלבד?

געגוע
בואי מהר
אני מרגיש שאני רוצה להתאבד,
מנטלית
לתת לשפיות לאבד את עצמה,

די בתמונה אחת
ועוד חלק מן הפאזל מתחבר
עוד פן בך שלא הכרתי מתגלה

במוחו הוא זה שיגיד דברים מהלב דברים מהנשמה

התקווה כנראה חלפה מזמן כי באופק כבר לא רואים שום דבר, נשאר
רק לחכות לאימה המתקרבת לחלחל בי, הופך למשוגע

סמים
הזיות ישנן בשפע
בואו נטוס אל על נרקיע למרומים
החיים שלכם, בידי מה אתם שמים אותם בידיים?
אנשים משוגעים

ואין בי פחד
צמרמורת לא עוברת בעמוד השדרה
אף תחושה פרנואידית מקיפה את הנשמה
ויש בי רוגע

כפרפר שרוף כנפיים נפלתי לרצפה הקרה חלל
לא ארגיש געגוע, לא עצבות או כאב
לבי כבר מת

המחשבות הכי מוזרות, והשראות הכתיבה הכי יפות
הם באות לי לפעמים ברגע מוזר
אני יושב בבר שותה כוס בירה ואחריה עוד כמה כוסות

נותן לתחושה המוזרה לקחת אותי איתה
מרגיש את הקלילות, כבדות, טוהר, שלווה מוחלטת
עיניים נעצמות, נפתחות
פתאום הכול ברור... ואני עף

הרהור
בעזיבתך מקום שכל כך אהבת
האם לנצח יחרט בזכרון?
פרטים ישכחו,
יפצה הדמיון

תקליט ישן מתנגן, מוסיקה עוטפת את ליבה
היא רוקדת עם עצמה ונופלת, רגליה לא רגילות כבר לתנועה
מסרקת את שערות ראשה, נתלשת שערה לבנה
שמלת החתונה מעולם לא נלבשה

בדידות
רק להקשיב ולהבין
להיות חבר

געגוע
ישנם ימים טובים יותר, ישנם פחות
אך כולם עוברים בלעדייך

ותפסתי אותך
נופלת לזרועותיי
ענייך נעוצות בי
ציפייה

ליויתי אותך אל דלת היציאה מחיי
איני בטוח אפילו שזה הייתי אני ולא רק רגלי וגופי
רצית לומר עוד מילה אך הסתובבת והלכת
תריקת דלת בשתיקה צורמת

צועד אני, זאת דרך חזרה
בשביל היגון, נהרות כאב
הרי זעם, פרחי צער

משהו שמבשר על צמיחה חדשה.

גורל
אל בית המטבחיים , אחת ושתיים, יקרקפו את ראשם, ימרטו נוצותם
וזהו סופם של 6 עוללים אפרוחים.

פיסת אדמה,
שנשרה ואבדה

המכחול נע במהירות לכל עבר. עם כל בום של תוף משאיר חותם עבה
בדף, נראה כמספר על מרדף

בדידות
רואה את החולניות משתלטת, לא מצליח לעצור את הרגש הזה בים של
בדידות

יושב על השמיים, שומע קול מושיע
כל סוד שנעלם ממני
קורא לי: "בוא"

מנקודת מבטי הייתי מוותר על הניסיון להגיע אלייך
אך את מצפה שאקריב קרבן בכדי להיות קרוב אלייך

אין זמן אפילו לנשום
יום יום אני טס בכבישים
עובר בין מכוניות, חותך בשולים
ממהר לעוד לקוח
רק להספיק בזמן

חרטה
זמן שתקתק בי עצר מלכת
מחוגי שעות ודקות נדמו
מחוג שניות קפא במקומו

שפיות?
נראה כאילו עולם שלם לקח כדור הזיות
מסתובב לו על צירו
מצייר אליפסה בציר סובב שמש


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ג'ננה
לא צריך יותר מדי השקעה, רק לומר "שלום הגעתם לטלפון הסלולרי
(זה אומנם לא משפט הגיוני כל כך אם תחשבו על זה אבל נו
מילא...) של (טיפים לאיך להגדיל או להקטין את החזה, להגדיל את
הביפפפפפפ (הרי אף אחד לא רוצה להקטין את השמוליק שלו ).

עכשיו את מזמינה אותי, מזמינה אותי למשתה,
לסעודה שאני הקורבן המוגש על הצלחות ודמי הוא היין שבכוסות

שאלת אותי אם אני כותב, אז אמרתי לך שאני תמיד כותב, כותב
בראש.

כל אחד מאיתנו הוא משוגע, חיי בתוך תיבה משלו. מטלטל מצד לצד
בכחול של החיים. בוחר אם לצאת או להסתגר בתייבתו


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לומר תודה. תודה על שזכיתי להכיר את אחד הבני אדם היותר
איכותיים שיש גם אם את לא מרגישה לגבי עצמך ככה


לרשימת יצירות המסה החדשות
כך אנחנו מדרדרים את אלא שהיה להם טיפה טוב בארץ שלנו, שהצליחו
להתפרנס בכבוד. אומנם לא בארץ מולדתם, אומנם ללא משפחותיהם,
אבל בכל זאת היה להם טיפה של אושר כאן ואולי אפילו יותר


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מעובד דיגיטלית
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

צבע
אל היצירה
גיזה בלילה




"קרלוס דניאל רב
עם פאולה והיא
מבחינה בשינוי
שחל בו. פאולינה
מבטיחה להישאר
איתו. חמה מגלה
שפאולה מתחזה.
סבתא לוסיאנו
מקבל כסף מקלו
דניאל ורודריגו
חושש לספר לסבתא
פידאד..."

טלנובלות לנצח


תרומה לבמה





יוצר מס' 23029. בבמה מאז 15/5/03 12:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדנדיאל הדיגל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה