|
נסחפנו אל תוך חלל ריק.
רסיסי עבר קרוב משאירים בנו תחושות.
רוקדת מולך ריקוד.
צעד אתה. צעד אני.
מפחדת למעוד.
|
הותשתי בשקט הזה שבין גופי לגופתך.
שקט צעקן ומכאיב.
תכף תשמע נשימתי האחרונה.
תכף אכבה עצמי ממך.
ואעבור עולם.
|
היום זה כבר תכף מחר.
אני יכולה לעצום עיניים ולסיים אותו אם רק אכבה את מכשיר
המחשבות הזה.
הטלפון שותק שתיקה רועמת.
הטלפון שותק.
|
|
|
לו הייתי לחבל
תליה מיועד
או באש גהינום
ישרפוני לעד
ישבן על ספה?
שלולית על
רצפה?
אבל רק לא כתב
ראש1
זוזו לסטרי,
פילולוג
ומשור(ר) |
|
