|
נסחפנו אל תוך חלל ריק.
רסיסי עבר קרוב משאירים בנו תחושות.
רוקדת מולך ריקוד.
צעד אתה. צעד אני.
מפחדת למעוד.
|
הותשתי בשקט הזה שבין גופי לגופתך.
שקט צעקן ומכאיב.
תכף תשמע נשימתי האחרונה.
תכף אכבה עצמי ממך.
ואעבור עולם.
|
היום זה כבר תכף מחר.
אני יכולה לעצום עיניים ולסיים אותו אם רק אכבה את מכשיר
המחשבות הזה.
הטלפון שותק שתיקה רועמת.
הטלפון שותק.
|
|
ביום שלישי
שעבר,
עברתי ליד סניף
של קפולסקי.
פתאום בא לי
גלידה ספישל.
זוכר גלידה
ספישל?
אז נכנסתי
והזמנתי, ולא
היה.
אז אכלתי איזה
מרק יפאני עם
חתיכות של דג
מת צפות בפנים.
יעקב פופק,
זיכרונות. |
|