|
רצתי סביבך
בין עשבים בוערים
נשיפה רחוקה
|
כשהלב רחוק הרגש נחלש
מטפס כנמלים עייפות לראשך
|
שטפתי אותו שוב, בלית ברירה.
אני לא נהנית לשטוף מלפפונים שהוצאתי מהזבל
|
ילדה שלי קטנטונת
ברחי, ברחי מהר
לא טובה לך ידיעתי
|
שומרת אמונים לשעון זקן
חורק שיניו לאוזניה של אישה
צומחת מאור היום
|
עורק של עצב התפוצץ בתוכי
יורק אש על שרירים חשובים
והראש, הוא כואב
|
שלמי לי על הלילה שעבר
חבקי אותי על דמעה
ועוד אחת
|
קחי לך את דף הנייר
בו כתובה אהבתנו
עשי בו
קיפולים מדויקים
|
והשמש זרחה בעיקרי הימים
ומנוחתנו נמשכת
אישונים כהים חוקרים מעגל
של אופק מהדק שלושה ממדים
|
אני רואה אותך בהפסקות קטנות
רגע מטושטשת דרך עדשה נוזלית
ורגע אחר את צעדים מהירים במסדרון
|
הפלתי מבטי שלוש קומות
אל צפרדע האשפה השכונתית
ולא הצלחתי לעמוד על ההבדל
בין תשע נשמות רעבות לאחת
|
הם יוצאים אליי מהקירות
לחשתי לך הלילה
|
|
|
כל פעם שאיזה
גאון צועק
"טמבל!" לחלל
האוויר, רק כדי
לראות אם מישהו
יפנה את הראש,
אני מסובב את
הראש נגד כל
ההגיון, הרי
עושים לי את זה
מכיתה ג'.
כזה אני,
מבולבל.
איש מבולבל |
|
