[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דנה תורג'מן


"התמונות שבאלבום ילדות שלא נגמרת..."

ICQ 34930181 34930181
אל היצירות בבמה האהובות על דנה תורג'מןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דנה תורג'מןאל היוצרים המעריכים את דנה תורג'מן
http://www.handasa.org.il
(האתר של הנדסה קרבית)


http://www.erezt.com
(אתר לזכרו של אחי, ארז תורג'מן ז"ל)




לרשימת יצירות השירה החדשות
דיאלוג
בלי ששמענו
את הקול המתוק
שלך.

בלי שקיבלנו
את החיבוק האוהב
שלך.

געגוע
היית לי אח,
האח הבכור.
הלכת לצבא,
הבטחת שתחזור.

געגוע
היית לי אח,
שגונן ושמר.

געגוע
אילו המתים יכלו לדבר.

מעניין מה הם היו אומרים?

מעניין על מה הם היו מספרים?

געגוע
היית רק בן 20
ולא תגדל יותר

ובכל שנה שתעבור
תישאר בן 20

כולם מדברים רק עליך,
חושבים רק עליך,
ובעיקר בוכים עליך.

געגוע
גבוהה בשמים,
מאחורי העננים,
יש גן קסום.

געגוע
החיים יעברו
והם באמת עוברים.
אך הכאב העצום
תקוע עמוק עמוק בפנים.

געגוע
אומרים שהמוות הוא דבר קשה,

אומרים שהמוות הוא דבר אכזר,

געגוע
שוכחים עבר,
שוכחים הווה.
מתמקדים בעתיד.
עתיד בלי עבר,
עתיד לא מוגדר

הקיץ נגמר
והחורף חזר.
מביא איתו,
את אותם חששות
וכאבים.
מחזיר אותי,
לאותם ימים רחוקים.

חייל שכל כך רציתי
ללכת,
ולחבק אותו.

געגוע
קרובים אלייך,
מחבר מלאכים עם
מלאכים.

חייל קרבי,
עם נשמה של
ילד קטן.

היית רק בן 20,
זוכר שאמרנו,
אתה בן 20
אתה כבר זקן!

געגוע
תפרוש כנפיים אחי ותעוף.
תעוף גבוהה בשמים,
עכשיו כבר מותר לך הכל.

יש לי מדים של חייל בארון.
מסודרים, מגוהצים תלויים על הקולב.

געגוע
חיי ממשיכים,
אך ליבי תקוע
אי שם,
בעבר הלא כל כך רחוק.

געגוע
ארז, הייתי אצלך אתמול.

איפה היית?

שנתיים שלמות עברו, חלפו.
אף פעם לא נוכל
להחזירם חזרה.
הימים, הדקות, השעות
עברו חלפו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
געגוע
והנה אני שוב כותבת לך, כמו עשרות המכתבים שכתבתי ולעולם לא
אשלח.
והנה אני שוב כותבת לך וגם הפעם דוחפת את המכתב לתוך המגירה כי
לעולם מכתביי לא יקבלו תשובה ממך.

זכרונות
הייתם שמונה חיילים במחסום,
נשארתם שניים,
אחד נפצע והחלים.
השני לקה בהלם.

געגוע
אתה יודע שחלמתי במשך ארבע שנים, להגיע להנדסה קרבית בעקבותך.
ולאחר רציחתך הרגשתי שאני מחוייבת להמשיך את דרכך. אך לא
הצלחתי.
נכשלתי.

געגוע
כן, יש לי אח חייל
שמושיב אותי לשמוע את כל
הסיפורים והחוויות שעברו עליו בצבא.
ואני יושבת, ומשתדלת לקלוט כל מילה והבעה.

במותך ציווית לנו חיים?
האם זה נכון?

געגוע
אבל מה איתי?!
מי יטפל בי?!
גם לי כואב, גם אני פצועה.
גם אני איבדתי את ארז.

סבא ציון היקר שלי
אני מסתכלת בתמונה
ורואה את התמימות
שבעיניים שלך,
את הרוגע והשלווה
שעוטפת אותך.

זכרונות
דמיינתי,
איך אתה נראה
עכשיו
בתור מלאך.

זכרונות
פעם לא הכרתי את המקום ההוא, את הר הרצל.
מקום כל כך יפה, שקט ורגוע. עם כל כך הרבה בחורים צעירים, כל
כך הרבה כאב ועצב על כל החיים שנגדעו להם ככה, בלי סיבה.

מכתב
ארז אני רוצה לבוא אלייך,
אני רוצה להיות איתך שם בתוך האדמה.
עצוב לי, רע לי בעולם הזה.
אני לא רוצה לחיות יותר.

פעם לא ידעתי מה זה עצב או כאב,

לא ידעתי מה זה שכול,

או איך מרגישים כשבן אדם קרוב אליך מת,

געגוע
אספר לך שעדיין רע לי?
שעדיין קשה לי?
זה כמובן לא יעזור.

הפנים העיניים השיער,
הלב והנשמה כבר לא שם.
הם הלכו ביחד איתך,
הם נמצאים עכשיו בתוך האדמה.

געגוע
אני חיה בעולם אחר, נמצאת במציאות אחרת, אותה מציאות שהכרתי
כשעוד היית כאן והחיים היו יפים.
איך בן אדם הולך מן העולם ללא סיבה?
איך הסובבים חיים עם החיסרון העצום?
איך אתמול היה לי אח בכור שלימד, עזר ותמך והיום הוא בתוך
האדמה, או למעלה (לעולם לא נדע).

כמיהה
כנראה שיש מלאכים
לא כל כך טובים
שנוטשים אותך בדיוק
ברגעים הקשים.

געגוע
אני רואה אותה,
והזיכרונות עולים,
הדמעות חונקות,
והגעגועים גוברים.

דקה אחת בשנה תעמדו.
תעמדו ותחשבו,
עלינו.

איפה אתה עכשיו?
קר שם?
חם שם?
מה בדיוק קורה שם?

געגוע
את כל המחשבות בשלוש שנים האחרונות אני מעבירה לפעם, שעדיין
היית חי.
כשכל המשפחה היתה שמחה ומאושרת והעתיד היה נראה ורוד.

הקבר שלך,
כן, זה המקום ההוא,
שאתה שוכב בו כבר שלוש שנים. "הבית שלך".




"מה זה מלחמה
בסמים? בכל סוג
של סם... כולל
אקמול
פורטה"...

(יובל פדידה,
נרקומן לשעבר)

(מתוך "סמים סוף
לסמים", אייל
מדני, רדיוס
100FM)


תרומה לבמה





יוצר מס' 30714. בבמה מאז 27/1/04 15:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדנה תורג'מן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה