|
דנה לא -
לא יפה, לא מוכשרת, לא חכמה, לא ישרה, לא צבועה, לא
כנה, לא אינטרסנטית, לא אומנותית, לא ריאלית, לא
הומנית, לא אמפתית, לא אפאתית, לא מעניינת, לא
משעממת, לא מיוחדת, לא רגילה ובטח ובטח שלא שונה מכל
אחד אחר.
כשהיא תגלה סוף סוף מה היא כן, היא תשמח לשתף.
הרגשתי אותה. ידעתי שהיא קרובה לשיא. גופה התעוות והתכווץ
מהזרמים שהעברתי בה. ואז היא גמרה. בין הגניחות הלא מודעות
שהיא השמיעה היא אמרה משהו שאני לא אשכח בחיים- "אני בהריון,
אל תזיין אותי".
|
דרוש אדם, בין הגילאים 15-18,עדיפות למזלות מאזניים, אריה,
בתולה ודלי, מאמין במיסטיקה ,אופי טוב, אכפתי, דאגן, אוהב,בעל
חוש הומור, מבין ורגיש.
|
קמתי מהרצפה והסתכלתי על המצבה. "ענבר רועי 1988-2003". הוצאתי
מהתיק את אחד הטושים וכתבתי מתחת 'חזרה הביתה'. שידעו.
|
"אל תדאגי. אני לא כואב."
מתקרב, לאט לאט, מצמיד את שפתיו לפיה ונושק לה בעדינות. מחדיר
לאט לאט את הלשון שלו לתוך פיה, בעוד שלשונה מעסה את שלו.
|
איך תוכל לראות אותי?
דרך הדמעות, שהבאתי עליך,
במו ידיי.
|
אבל בינתיים,
אני הבלתי נראית
|
העיניים מביטות, (בך)
והמצפון שצועק. (בגלל שאני אתך)
|
הולכת,
קדימה אל הדלת
בחוץ יש אמת.
|
פורשת כנפיים,
מביטה אל על.
משחררת את הפחד,
לוקחת אוויר.
|
תחזור אליי, אהוב שלי. קר לי כשאתה לא פה.
|
כמו סיפורים של אתגר קרת, כאלה בלי שום בסיס או היגיון, שמשום
מה נחשבים לגאונות צרופה.
|
אנחנו בחדר שלו עכשיו. זו פעם ראשונה שהגעתי למצב הזה עם
מישהו, פשוט לשכב אחד ליד השני, אחד מעל השני, אחד מתחת לשני,
אינטימיות בגרוש. המוח שלי רץ קדימה. אני טובה? לא טובה? הוא
טוב? לאן זה יתגלגל?
|
הרגעים הקטנים של המודעות העצמית כשמתנשמים.
|
אל הארכיון האישי (30 יצירות מאורכבות)
|
|
גזעני: יאללה,
אני הולך להוציא
שחורים |
|
