|
והיא מסתכלת עליך, בעיניים גדולות, ואתה לא מזיז מבטך, רק בוהה
בה לא מרצון, פשוט עינייך נתפסו ואין ביכולתך לשחרר.
|
עוד לא הספקתי לשטוף את הדמעות ההן, וכבר זולגות שוב חדשות,
עוד לא הספקתי להגיד לו כמה הוא חסר והנה הצטרפו אליו עוד.
|
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
