|
להרגיש נינוחה - נטולת הגדרות
להיות חתולה מתחככת קלות.
|
בוקר טוב ליום יפה ואור מאיר את חלל החדר.
מאיר אותך, אהוב שלי, ישן לצידי בכזו שלוות-נפש
|
זה כבר שנתיים שאני בחיפוש אחר האהבה.
עדיין לא מצאתי- אך בליבי יש עוד תקווה.
בכל לילה ולילה איני שקטה על משכבי
וכל לילה אני מדמיינת שמישהו שוכב לידי.
|
היכן ילדותי? לאן היא ברחה?
לאן נעלמו צחקוקי השמחה?
היכן הם אותם אנשים אוהבים?
|
עוברת עוד עונה, עוד חודש, עוד שנה...
|
היא רגישה. נוטה לעכל דברים בצורה קשה.
|
בא לבכות, לא לראות, לא לדעת זוועות.
לעצום את העיניים, לאטום את האוזניים.
|
לא משנה עד כמה אהיה צודקת
תמיד יהיו יותר אנשים שטועים.
|
העולם הוא צבעוני כמו הקשת בענן
ואם נתאים כל יום לצבע - יהיה יותר מובן
|
פניו ארוכות בסופן יש זקנקן, שיערו שחור וחלק.
על ראשו יש כובע נוצה מיושן ובאוזן עגיל מצומק.
|
והכי מכל - הוא תפוס. (כמובן)
|
העתיד נראה שחור ואין מנוס ממנו.
|
סרייה של ציור אחד בעיבודים שונים על המחשב
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|