[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דנה נתיב
אליסה בארץ הדמעות...

ICQ 172409629 172409629  
+*+דושה+*+


אל היצירות בבמה האהובות על דנה נתיבאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דנה נתיבאל היוצרים המעריכים את דנה נתיב

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
באותו היום בעודי יושבת ומביטה בילדים המתגלשים במגלשות קלטו
עיני ילדה קטנה שיושבת על הספסל בקצה השני של הפארק הגדול.
הילדה ישבה שם לבדה כשראשה מושפל ועינייה עצומות אפשר היה
לראות עלייה עד כמה היא עצובה...

בשעה 6:00 בדיוק צילצל הטלפון שהעיר אותי. זאת הייתה אמא של
מורן, היא אמרה לי שכדאי שאבוא לבית חולים דחוף, ושהמצב של
מורן לא טוב. קמתי במהירות זרקתי על עצמי איזה חולצה וג'ינס
ורצתי לבית החולים.ניכנסתי לחדר של מורן, כל המשפחה שלה הייתה
שם וכולם בכו

מכתב
תמיד שהסתובבנו יחד כולם אמרו "הינה השלישיה" תמיד היינו
שלישיה כזאת אני אביטל וליאורה. שלושת החברות הכי טובות בעולם!
הכל התחיל לפני חצי שנה בערך כשישבנו בשכונה עם כל החבר'ה
וצחקנו על כל דבר אפשרי

לגן עדן אני עוד יגיע, אני בטוחה. ואני אשב שם למעלה עם כנפיים
ארוכות ובשמלה לבנה כמו המלאכים בסיפורים ובאגדות, ואני אשב שם
על ענן לבן, אשב ואשקיף על כולם. ואראה כמה אנשים טובים עוד לא
פגשתי, וכמה אנשים רעים שכבר הכרתי. אני רק אשקיף ואשתוק,
ואשלח נשיקה חמה

ראיתי אותו, את אותו פרפר כחול מושלם שחיכיתי לראות כל כך הרבה
זמן. הוא היה הרבה יותר יפה מבתמונות. הכנפיים הכחולות שלו
בהקו והקרינו אור לבן שיצר מין סוג של הילה מעליו...


לרשימת יצירות השירה החדשות
אלוהים
אלוהים...
איפה היית כשבכיתי בלילה?
איפה היית כשהייתי עצובה?
איפה היית כשהזדקקתי לך?
בכיתי הרבה... ולא שמעת...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני שוכבת במיטה
ושומעת את השיר שאתה אוהב
את השיר ששמענו יחד
את השיר שאזכור לעולמים

יסורים
שקט, שוב שקט בבית, אני קוראת לזה "השקט שאחרי הסערה". תמיד
אחרי הריבים הטיפשיים שלנו שנינו נכנסנו לחדרים, טרקנו את הדלת
ופה נגמר הסיפור. אבל הפעם, הפעם זה היה שונה...

חורף,סוף סוף הגיע החורף
החורף שכל כך חיכיתי לו, אבל גם לא רציתי שיגיע...

יום אחד רציתי להיות רותם, יום אחד רציתי להיות ממש מיוחדת.
שמתי חולצת באטמן גזורה עם ג'ינס גדול ועיפרון שחור בעיניים
וככה יצאתי מהבית, בהרגשה שהיום אני אהיה מיוחדת.

ואני מרגישה את אותה הרגשה בלב. את הפרפרים, את ההתרגשות מעצם
העובדה שאני יושבת לידך. ואתה, אתה רק מסתכל עליי ומחייך מין
חיוך מאושר כזה, את אותו חיוך שאתה בטח מחייך עכשיו למישהי
אחרת.




אני רוצה לפגוש
אותך לגמרי
במקרה, אחרי
שכבר אשכח אותך
כליל, אני רוצה
שזה יהיה לגמרי
במקרה... ילדה
קטנה אנסתי
ב...





שלמה נור מעביר
ת'זמן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 29715. בבמה מאז 1/1/04 1:40

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדנה נתיב
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה