|
אני חושבת שאם הייתי יכולה להודות לו על משהו, זה
על המוזה..
כמו בכל בוקר, כמו אתמול וכנראה שגם מחר.
מתלבשת בבגדים שיראו טוב, דווקא עליך
ובוהה במראה, עוד דבר שהתמכרת אליו,
|
נו,אז כתיבה זה לא התחום שלי.
|
בעצם היא הייתה הכי יפה, הכי יפה.
כשהייתה מתהלכת ברחוב לא היה אדם שלא שלח בה מבט, אפילו אם היה
זה מבט חטוף ביותר.
|
החום התחיל להתחזק, "יהיה יום קשה" היא חשבה לעצמה והושיטה ידה
אל החלון לבדוק מצב העוברים ושבים, מתהלכים הם בכבדות ניכרת
מייחלים להגיע למקום יעדם, או שמע לא מייחלים.
|
החופש מייגע מוציא כל חשק לחיות
את יושבת בבית עם הטלפון ביד, מחפשת הרפתקאות
ואת לבד, כל כך לבד.
|
בדרך שסללה לעצמה היא צועדת
מכורה, כמעט לכל דבר.
את הצעד הראשון כבר עשתה, היא מבינה,
את הצעדים האחרים עושה היא במעורפל.
|
טיפטופי גשם על עלה ירקרק מזכירים לי אהבה ישנה
שעוד לא נעלם ריחה המתקתק מהול בריחו של אבק
|
מצחיק לדמות אותך לשירים, אתה הסרפד שבוורד,
החרגול שבפרפר, לא יפה, לא רך, לא רומנטי.
|
רוח מנשבת מקפיאה את גופי, צמרמורת
עיניי דומעות אני עוצמ אותן, חושך
כאב, מכחול מונח על שבריר אושר בליבי
|
באותו הרגע הציפורים הפסיקו עפות, הנשים החלו שותקות
כאילו כולם הרגישו יחד איתי את השתיקה
שהיוותה פצע פתוח בתוך ים של אכזבה
|
הכל עבר, מהר
בזכותך, בגללך יקשה עליי לומר
ואני, עדין דומיננטית בחייך,
או שחשבתי כך עקב קרבתנו הגדולה
|
והיא לא רואה את מה שכולן אומרות, לטעמה הוא מקסים, מדהים.
|
|
|
מה זה החיים
לעומת עקיפה
טובה ?
(שם,שם) |
|
