|
דנה היא נערה צעירה שמאז ומתמיד התעניינה בספרות
ובתחום ההתבטאות, אך רק לאחרונה גילתה שהמגירה היא
לא המקום היחיד בשביל הסיפורים/שירים/אחר שלה.
עם שפתון אדום בוהק וחיוך מושך היא מתהלכת לה ברחוב ותוך כדי
כך מוודאה שכולם יראו טוב טוב את הנתונים שלה. היא מביטה אליו
במבט זילזול והוא עדיין עם פה פעור ועיניים שבוהות בכל חלק
בגופה. ואחרי שתי דקות חיוך גדול ודבילי נמרח על פניו.
|
|
|
מה, לא יאומן הם
ממחזרים
סלוגנים
לדעתי זה נוגד
כל עיקרון
איש שדוגל
לחידוש המקוריות |
|
