|
הפתיחה התרחשה בשנות ה-90 המוקדמות בשעות הקטנות של
הלילה.
היא נולדה סגולה מכיוון שחבל התבור חנק אותה.
היא גדלה עם בעיות בגדילת הגוף, דפקה את הראש ברצפה
מספר פעמים והיה לה חשד לדלקת כרום המוח.
כל האירועים המזוכיסטים והכואבים האלה גרמו לה לכתוב
על הכל, על החיים בכללי, על אירועים קטנים
ומשמעותיים ביותר בחייה.
קוראים לי דנה, אבל אתם יכולים לקרוא לי דנא.
"...הכאב, שדוקר את ליבך עמוק כל כך, שאפילו טיפת דם אחת איננו
מוציא, כי הוא חוסך באושר."
|
כולם יכולים לגעת במים
ואני לא.
|
הירח השקיף עלינו דרך החלון החלוד שהיה מצד ימין של המיטה
הלבנה. השלג פסק, רק רוחות חזקות נשבו בחוזקה על דופן הזכוכית
הדקה, שריקות דקות וארוכות נשמעו מפתח צר בחלון.
הדמעות הרטיבו את חולצתי, אהבתי לחוש את הכאב שלו, אהבתי לחוש
חלק ממנו.
|
"סימונה פאצ'ו, זהו שמה של ילדה מגומגמת, גדולה כזאת, עם
מכנסים שרק עליה משום מה לא נראים טוב, וסוודר שסבתא שלה שלחה
לה ממוסקבה הקרה..."
|
משהו חם ומתוק.
מתוק כל כך שכווצתי את לחיי חזק חזק.
לעומת זאת, רציתי משהו מר, שהרגיש את האמת בלשוני.
אך הבוקר הזה יותר מדיי מתוק שלא אוכל לטעום מטעם האמת.
|
בחצר האחורית של גינת האלוהים
יושבים למעלה מלאכים מרוכזים
בספירת חטאים
בספירת חטאים.
|
You can see me on the floor
Stab my life for bleed.
|
Dance little girl, dance,
Cry little girl, scream.
Break into your heart's chest
With rust key.
|
Seven tears I cry, on you
Look what you did to break the love
And you never say the true because you are a liar
And my pains hot like the fire
|
אם הייתי יכולה לשאול את הדברים הנכונים בלבד
הייתי אדם מאושר
אם הייתי יכולה לדעת מה אתה חושב עכשיו עליי
הייתי אדם מיוחד
|
סיפורה של אשת איש הזמן,
היא כאן, היא רואה אותו באופק.
|
זה כמו לכתוב שיר
ולדעת שהולך לך ככה
אין בתים ולא מילים
רק פריטה על מיתרים
|
ימים שלמים את בוכה
וגם עם כוח את לא רואה
את כל מה שנבנה בך
חומת מגן שבור לך
|
מן החלום למציאות
נוצרים בתים יפים
יש כאלה עם חיוך
ויש את אלה בלי פנים
אבל כולם יצרו שירים
כי חלומות שורקים בתים
|
את רואה שאבא אוכל צהריים
אז למה את צועקת לו באוזניים?
הוא מנסה לבלוע עוד שעה קשה
אז למה את לא נחה בינתיים?
|
מקום קטן, די צנוע אך מרהיב.
הוא יכול להיות בכל צבע חוץ משחור.
לא אכפת לי שתהיה כניסה ראשית,
אך שלא יהיו חלונות.
|
טכנית, הכול נובע מפולסים חשמליים שהמוח שולח, והם מפעילים את
הלב, את הריאות ואת שאר הגועל נפש שיש שם בפנים. אנחנו לוקחים
נשיפות ולפעמים גם שאיפות.
האף נועד לשאיפת יתושים והגוף לא זקוק לפחמן דו-חמצני.
|
|
|
לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם
במה חדשה
אפרוח ורוד,
ישראל 2001 |
|
