|
ואני שונאת לעשות מה שאומרים לי.
ואני אוהבת לעשות את ההיפך.
ולכתוב בגוף ראשון, ולא בצורה מכובדת.
ואני שונאת שאנשים מעירים, נותנים עצות, מבקרים.
אבל בכל זאת, אני אחת כזו שלוקחת סיכונים...
קריאה מהנה, גם אם לא תמיד מובנת.
במרכז המטבח, עם סבון הכלים ביד אחת והסיר המלוכלך ביד השנייה,
אני קוראת לשחרור האישה...
|
... שירבטתי לי כמה מילים ביחד ויצא החלום הקטן שלי. יש בו
הכל: צפון, את עומר, דני, קפה, בנדנה וטלוויזיה. והשאר? השאר
זה כבר הסטוריה...
|
תמונה ראשונה.
כלה בשמלה לבנה ומנופחת יושבת עם רגליים משולבות על קצה
האמבטיה בחדר בית מלון מפואר ומעשנת סיגריות בשרשרת.
לפני דקה מחתה את הדמעות, כשגילתה ששמלתה מסורבלת מדי מכדי
לברוח דרך החלון שבחדר האמבטיה.
היא מכבה ביאוש את הסיגריה וקמה ממקומה.
תמונ
|
המתכון הוא פשוט.
תפתח עיתון, תקשיב לרדיו, תראה 10 דקות חדשות.
תגיע לצבא. תתעדכן בפיגועים האחרונים. תקבל 10 דקות לרוץ
להתקשר הבייתה.
תגלה איך זה נראה בפרספקטיבה של חמישים ומשהו שנה.
|
|
|
זרוע הברקן שלי
אינה כמו פעם |
|
