[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 DanaSoul

אל היצירות בבמה האהובות על דנה קינמון קריבאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי דנה קינמון קריב

לרשימת יצירות השירה החדשות
פרסומת לבירות

אכזבה
סדין לבן מתחת לידייך
ריח זעה וזרע
באוויר.

מצב
זה לוקח אותי ממש רחוק
לעצמי פנימה. הכי נכון הכי מפחיד
הכי עמוק

ולכשאהיה פרי בשל
אצא ואוציא.
והעסיס ינטוף מבין שפתיי

ייסורים
את כל- כך יפה כשאת בוכה
את אמיתית כשאת יפה
כאילו שכל האמת נשפכת ממך

געגוע
השם שלך מצטלצל
בכל שבריר תנועה
בכל זיע

הדרבוקה תהדהד
ידיים מיומנות ינקשו.
בדים צבעוניים סביב
ילטפו

כמיהה
זה לא חוקי להכניס אותן, כך פקדו עלי.
וצבעי הפרפר שהיו לי - נמחקו באובך הזה

הרהור
יש את התחושה בידיים
שהן רפויות
וקצות האצבעות קצת דוקרות

פזמון
משיחות שערכתי- העולם די בסדר,
לפעמים בלי שום רגש הוא פוגע.
אנשים שהכרתי הם נראים די בסדר,
כשחודרים מגלים את הגעגוע.

כל כך הרבה חפצים חדים יש
הרבה אבנים שורטות
כל כך הרבה רוחות קרות חותכות בצווארים חשופים.

איך שמחה הופכת לתאווה
איך משיכה הופכת לתיעוב

רצון להיות
רצון לבעור
כבה.
כמו לא נזרע מחדש

זה הכל חלומות
ממה
אני
עשויה.

אמונה
סוֹלַחַת וְאוֹהֶבֶת מוֹדָה עַל כֹּל הַדֶּרֶךְ
בְּתוֹכִי אֲנִי שַׁיֶּיכֶת
בְּסַקְרָנוּת

רחובות צרים,
דלתות אותנטיות ציוריות-
רק לא לשמוע.

הים הזה
שקט, גלי,
עמוק כל כך. ומעומעם

ארספואטיקה
כבר שבוע וחצי
הוא מול הדף הצהוב הריק
סיגריה מרלבורו לייט בפה

מצב
זה מחנק שלא מתפשט בגוף
הוא לא משתחרר.
הוא יושב, מרוכז- צורב

ביקורת
אלו ימים אפלים
אלו ימים יפים
אלו ימים אדירים
אלו ימים מעייפים

הייתי מביאה לך
פרפרים קשורים בחוטים
נוחים לאחיזה - כבלונים.
יתעופפו סביבך

חיים קרים של אנשים אחרים
צמר גפן מתוק מדי...
סוס פלסטיק של לונה פארק
דוהר אלי

חלאת אדם
משוועת
רק אחד מהשלושה

כמיהה
חלמתי על חול אינסופי
על צדפים מחוררים
תלויים כשרשרת על הצוואר
על מגע ידיים חמים ורך
בשיער, בין
הצוואר לכתף.

יש לפעמים מעין חלום ובו
ידיים ארוכות
לופתות אותי
נכנסות לנפש ומדגדגות

רק צבעים עוטפים אותי עתה.
ילדת פרצוף שקט ונוגה
באוויר מנותק הצבעים נמרחים

עולם סטטי
ללא אוויר
כדור
בגרון שלא נע למטה ולא למעלה
חונק כמעט

אני חושבת שהפיה שלי מתה

נועץ בי את שיניו עכשיו חזק חזק
לא דם, אין אנחת רגיעה,
ניבים ארוכים וחדים

אני כל כך מקווה
להמציא אהבה

אני מתה מגעגועים

לעשות אהבה כמו לעשות ים

געגוע
למקום הזה
יש כל כך הרבה מילים

את כל הזכוכיות שנשברו לה
היא אוספת
מנפצת חלונות ואחר-כך היא קופצת

יחסים
בשבילי זה כאילו שהלכת
אתה חתכת
גם אותי

ולרוץ
ולעוף.
ולשכוח הכל

געגוע
פרפרי לילה נדבקו לווילונות,
תולעים ורודות נגסו בתפוח.

עכבר במאורה שחורה ומסורבלת
קליפה עבה מלאת סיבים מתקלפת, נושרת
ולמעלה יש הרבה שמיים
הרבה
והעיניים
מתמלאות בסימני שאלה

אמא ואבא ובעל
סמים סיגריות ורעל

סגרתי תריסים
הוא לא ישוב
השאיר מה שהשאיר
הכל נמצא בתוך תיבה

קחי קיפוד
לטפי אותו
חבקי אותו צמוד לעורך
הרך

אני רוצה שתתפרק עכשיו
ומסדקיך להרגיש את הרוח.
אני רוצה לחוש עכשיו את החומר.

כמיהה
תפוחים. אני רוצה להנות מתפוחים
להנות מן ההנאה של ההתעסקות
באיפה בבית להניח את התפוחים

כל מהעולם כולו - שלך:
נגוהות קלים. ושקט
נשאב לתוך האף
והופך לאדים צלולים בהירים
של הבל פה חם

ריקוד של לילה: חצי ירח, ריח תפוזים
נדנדת עץ.
ריקוד של אור יום: שמש יוקדת, ריח תלתן
ועשב רוויים

העונג הסגול הזה נעלם לי ברגע
החורף ממשמש ובא

מרמה את הלילות
יפה
עיוות טמיר

את הנשימות שלו
בשקע צווארי,
אביב עכשיו. גם כשחורף בחוץ

הרהור
הקסם הזה,הפשוט-
הוא העדנה המתוקה,האמת

תמונה:
בחדר, עם תחתונים, סיגריה
על המיטה, תקרה לבנה,

וריחות מחטי אורנים
רוקדים אל אפי
והתקווה החדשה רוצחת את התאים
הישנים




כשאלוהים אמר
בפעם הראשונה:
"יהי אור"

למה לעזאזל הוא
לא אמר באותה
הנשימה גם:
"משקפי שמש
איכותיות חינם
לכל פועל."



אתאיסט
פרוגרסיבי עם
בעיה קטנה בברך


תרומה לבמה





יוצר מס' 27355. בבמה מאז 22/10/03 8:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדנה קינמון קריב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה