|
לפתע הכל השתנה
מה שחשבתי שישאר לעד
נעלם
|
באוויר בועה בה משתקפות קרני אור צבעוניות
ברוח מתעופפת
ומתרחקת
|
הכל יכל להיות כה פשוט
אך היא הלכה בדרך הקשה
היא חשבה שזוהי הדרך הנכונה
ונתקעה ללא מוצא
|
כולם חושבים שהם מכירים אותי
אבל אף אחד לא מכיר אותי באמת
|
תמים ומשחק לפי הכללים
הולך לו על חבל עבה ליד החיים
מביט במראה ולא אוהב את עצמו
החבל עבה מדי ולא נותן לו לנשום
|
על לבך העבר חרוט
צלקת שמחזירה אותך למציאות
הימים חולפים והעתיד הופך לעבר
ואת שקועה בחלומות על המחר
|
אני מפחדת להגיע לסוף
בלי לעבור בהתחלה
מביטה על המחוג זז
ומרגישה חסרת שליטה
|
אם לי היו נותנים לברוא עולם
הייתי עושה עולם מושלם
|
פיתת אותי
ואני נשבתי בין זרועותיך
נשיקותיך היו כה רכות ומזמינות
בראשי זכרון של ידיך את גופי מלטפות
|
לפתע קמתי כשהמדים עלי, נעלתי את נעלי השחורות, הכנסתי את
החולצה לתוך המכנסיים, ענדתי את הדיסקית, אספתי את שערי וחבשתי
את הכומתה על ראשי.
|
שלום. קוראים לי דנה, אני בת 20 ועדיין לא היה לי חבר.
אני לא חושבת שאני מכוערת, טיפשה או חסרת חוש הומור, אלא סובלת
ממחלה נוראית וקשה למרפא, הנקראת "ביישנות".
|
|
|
כן, אני זוכר את
האבא של החצי
תימני. ראיינתי
אותו פעם. הוא
איש מאד ארצי.
גם גדול בתורה.
אבא של מיכלי
ברדיו במה בפינה
לילית של שיחות
עם מאזינים |
|
