|
מריבות האלו שיש לי בראש
כל העת. מריבות עם כולם.
עם כל מי שנדמה לי והינו
מאיים עלי. עלי ישירות או על
קרום הבועה בה התעטפתי.
|
ואז אם ארצה
בך רק לעצמי
כזו ואוהבת,
לא אחד רק איתי
ואת תהיי שם?
תמיד מתפרקת?
בלי איום, עם חיוך?
תמיד מפרקת?
|
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
