פעם הייתי נשפכת.
שקים של מחשבות היו מתערמים בגומות החן בצידי לחיי,
כה רבים הם היו
שגם החי הפשוט ביותר היה מבחין בהם.
כעת השקים אינם,
כמו גומות החן בצידיי לחיי.
למה העצב כל כך אנושי וקל והשמחה מונחת גלמודה?
רישום בעפרון...
בשיעור תנ"ך במחברת... מצטערת על השורות... וגם עבר עליו הרבה
הסתכתי עם הגודל.. וזה עבר בכל תוכנה אפשרית... וזה טיפה
השפיע
דרך אגב... אני חייבת לפז אדרי תודה על טיפונת עזרה בידיים((-:
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
