|
עוצמת עיניים, מרגישה בתוך חלום
פורשת כנפיים, נושמת עמוק
מתחילה לעוף לתוך היום
חיוך על שפתיי ועפה רחוק
|
אל האיש שעומד על במה,
שלא יודע מה קורה מתחתיה
את כמות הדמעות שנבלעות בליבי,
בגלל כל השירים, ששר הוא עליה
|
מנסה להוציא את הלב שכואב
בכדי לשמוח
|
עיניים כים, כחולות וכבויות
עצובות ודומעות מביטות לשמיים
|
ושוב נופל כוכב אחד,
מתוך מליון כוכבים
ומבקשת את אותה משאלה
שמבקשת כבר שנים
|
מחפשת ת'נוסחה של הכאב
מה עושים כשהוא לא אוהב
|
שירים שמזכירים לך את פעם
מחשבות שלא עוזבות אותך כמו אז
חיוך ששכחת ונזכר בך
אנשים שהכרת וחוזרים עכשיו
|
זה אני שם בקצה,
עם דמעות בעיניים
מבינה שאין סיכוי
ובוכה לבינתיים
|
עוד שירים שמתנגנים על ים
עוד לב אחד שנשבר לפני כולם
|
שירים שנכתבו
ליד הים
אין עוד מקום כזה
בכל העולם
|
|
|
אנה מוסרת שקשה
לה לגדול כי
קורה לה משהו
קטן וטוב. היא
גם מוסרת שאין
מקום אחר מלבד
עם רני בפריז
ושהיא בכלל לא
כמו כולם. היא
מחכה לכולנו
בשדות עם
המכונית
(האדומה).
המשינאיות. |
|
