פתאום השתרר שקט, באוזני עדין הצטלצלו הקולות, ירדתי במדרגות
והרחבתי צעדי ברחוב.
בגן הציבורי נשמעו קולות ילדים, האויר היה צונן קמעה.
התיישבתי על הספסל, פתחתי את ספר הגאוגרפיה והתחלתי לקרוא
כל פעם שאני
רואה בטלביזיה
את הילדים
הרעבים האומללים
האלה בכל העולם
אני לא יכולה
שלא לבכות.
זותומרת, הייתי
שמחה להיות רזה
כמוהם, אבל לא
עם כל הזבובים
והמוות וזה.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
