|
" איננו רואים את העולם כפי שהוא
אלא
כפי שאנחנו"
אמרת שאת רוצה משהו מטורף
משהו פרוע, לא מאולף.
ביקשת שהוא לא יהיה חצוף,
ושלא ירק וישפריץ לך בפרצוף
|
אני רוצה שאהבתנו תפרח,
נשמור עליה טוב
כך שהיא לא תברח.
את הפצעים נרפא
והכאב ירפה
|
יש איזו אחת..
אוהב אותה מאד
אין כזו עוד אף אחת
אין כמוה עוד.
|
כולי רועד, וכולי מזיע
מפחד, מת כבר להגיע
לא רואה, עיינים לא פוקח
ושוב פעם , שוב פעם, לך אני מבטיח
כי אני.......... אוהב אותך
אני..........אוהב אותך
|
מביט למעלה לכוכבים
ואיך הזמן עובר מהר,
מתחבא בין העצים
כי אני לא ממהר.
|
אני לא יודע איך איתי היית,
אני לא יודע אם בגללי בכית.
|
שנינו יחד, זה ליד זה
ושוב פעם את אומרת את זה.
אני ואת ידיים אוחזים,
לא שותקים ולא מדברים.
|
כמו בקבוק אני
כמו בקבוק
עוטף אותך בבטחון, ודואג שיהיה לך נעים.
אטום כולי, עסוק רק בך,
רוצה שתהיי שלי
כי אני כבר שלך.
|
עכשיו אני לבד הולך
ורואה איך כאן הכל מתהפך,
מישהו גדול פה עליי דורך
מישהו עליי דורך.
|
את ואני ביחד או לחוד
איתך זה יחד
בלעדייך לחוד.
|
נתגלגל כל המיטה
פעם אני עלייך
ופעם את עליי,
ניפול על הריצפה
כשרגלייך יהיו בין רגליי.
|
זוכר כמה היינו רבים
ואז עצובים לכמה רגעים,
אבל לא יודע למה
עכשיו זה נראה לי לעולמים
|
אני עדיין אותך לא מבין
איך כל זה קרה?
חזרתי אחרי תקופה ארוכה
|
אני יושב וחושב
מה לך לכתוב
ומה זה לאהוב.
|
העדפתי שלא לספר
העדפתי להיות לבד,
אבל חשבתי עלייך יותר
ואולי עוד אחשוב לעד
|
על קצה החלון אני ניצב,
דואג שהפצע לא יכאב.
ראשי נחבט בקרקע, עיניי פקוחות,
עוצם אותן, לא רוצה לראות.
|
חיי כהים כמו שוקלוד,
ומבולבלים כמו תינוק שנולד.
שוכב על המדף,מרגיש לא נעים
אני פה כבר כמה ימים.
|
יש מתנה שהייתי רוצה
היא לא עולה כסף
אבל היא יקרה,
הייתי רוצה אותך כמתנה.
|
אז איפה טעיתי
ומה לא נתתי לך,
מה כבר עשיתי
מצטער אם פגעתי בך.
|
יש לי כאב וזה כואב
הפצע עמוק שבא לי לצעוק
|
את כבר לא מאמינה,
את רוצה לשכוח
ואני רוצה הכל מהתחלה.
|
אני ממשיך עם הכתיבה
ועדיין מנסה להבין מהי אהבה.
יש לזה מחיר כבד
ואני כבר לא מפחד,
אני מתמודד
|
תופס מחסה
ומנסה באוויר להיאחז,
עושה עוד שני צעדים
ובשלישי כבר אינני מעז.
|
אני בשמיים
עם ראש בעננים,
נופל אל המים
עם דמעות בפנים.
|
אני ואת,
זה זוג מהשמיים
עכשיו לבד,
כמו דג בתוך המים
אני נכחד,
אני לא נושם בנתיים
אז תני לי יד
שלא אפחד
ולנצח רק נצעד.
|
החיים הם כמו בור,
צריך לטפס בכדי להצליח
כי כשאתה בפנים שקוע,
בחוץ הכל רגוע.
|
קרה לך שכשהיית איתה במיטה הרגשת לא שם?
ועברה בך תחושה שהוא איתה ואתה פתאום נעלם?
קרה לך שרצית לחשוב שהכל בסדר?
אבל בעצם לא יצאת מהחדר
|
יש שטענו שלאהבה יש כנפיים,
וכאשר היא מתה היא עולה לשמיים.
יש כאלו שפגשו אותה במסיבה,
ואחרים נתקלו בה בצבא.
|
כשעצוב לי מבפנים
רק את יודעת להקסים,
נבנה ארמונות בחול,
אצייר לך עולם מושלם עם מכחול.
|
אני טובע בים
שאין בו מציל,
קופא מקור
עטוף במעיל.
|
טעיתי,
אני מבקש סליחה.
שלוש שנים
זו לא סתם אהבה.
|
קח נשימה לפני כל צעד,
לך ישר גם אם אתה לבד.
אל תחייה את העבר
אחרת תמעד,
אבל מכל אותם הטעויות
בסוף רק תלמד.
|
דיי נמאס לי כבר אין עצבים
לא רוצה איתכם להשאר,
לא יודע מה ממני רוצים
אז החלטתי להתפטר.
|
כנראה שהייתי טיפש בכדי להבין
שבשביל אהבה מתאמצים,
ולא במכולת קונים.
|
אז בואי ונצא מהסרט
בואי נכנס למחזה
בו אותך אני רוצה
ואת אותי,
בואי ותשני אצלי.
|
מאבד את עצמי, לא יודע מה קורה לי
וכל מה שהיה מתברר שכבר אין לי
שותה בשביל לשכוח ולא להרגיש
וכמה שרע לי אני משתדל להכחיש.
|
החיים שלנו הם במה אחת גדולה
שחיינו למעשה סובבים סביבה.
כל יום אנו חוזרים על אותו המופע
מעמידים פנים שהכל טוב, וכך מסתירים את הרע.
|
ובתוך כמה שניות,
בראשי המחשבות רצות.
ומיד כשעייני נעצמות,
ובראש נותרו החלומות,
|
ויש לי פינה קטנה בלב
והיא מלאת כאב
ואני כבר לא יודע
אם אני אוהב.
|
עכשיו אני מרגיש פחות בכאבים
אבל החץ השאיר בי כמה סדקים.
אני יודע שעוד חץ אחד,
והלב כבר לא יחזיק מעמד,
החץ בסדקים יפגע,
ואת הלב לשניים יקרע.
|
הפתרון אינו נראה באופק
עוד אין פתרון סופי,
נושם כמו דג, צולל לעומק
אף אחד לא מבין אותי.
|
בשדה שלי אין עוד חיילים,
רק את, אני, חולות ואבנים.
בקרב הזה אין מנצחים,
בקרב הזה אוהבים.
|
בסוף עוד יהיה טוב,
בסוף עוד תלמד לאהוב
אתה עכשיו עומד רטוב
אתה כל כך רחוק
|
תודה רבה על כך
שאותי את אוהבת,
אוהב אותך כל כך
גם כשאינך צוחקת.
|
תן לנו לראות את הטוב שברע
תן לנו את האור בחשכה,
תן לנו את האש שברטיבות
תתן לנו לחיות ואל תתן למות.
|
היום, דיברנו בטלפון וסיפרתי לו חוויות,
והוא אמר לי: "תצל את כל הזמן הזה להנות"
כשדיברנו, ברקע שמעתי יריות,
לא הספקתי להגיד מילה והוא כבר אמר להתראות.
|
הים עכשיו שקט
אני כבר רגוע
הולך ומתנדנד
בין מציאות לתעתוע
|
|
|
מכירים את זה
שאתם יושבים
בבית קפה ופתאום
נכנס חרש, הוא
מניח לכם על
השולחן מחזיק
מפתחות או דובי
או גלויה, הולך
לרבע שעה ואז
חוזר?
מה הוא רוצה
בדיוק? כי לא
ממש הבנתי.
חזי מ-144 קמצן
תמים שמשחק אותה
נאיבי. |
|
