|
I dont hate the darkness
Darkness was where i was rised
-Kimimaro-
נו תפסיקי כבר אין לי כוח לשטויות האלה...
|
הוא רק כושי אף אחד לא ישים לב שהוא מת...
|
אביו לא נתן לו ללכת לצבא, הוא אמר לשמעיל'ה כל הזמן שהוא יהיה
חייל! אבל של "צבאות ה'".
חייל של הקב"ה ולא של הקב"ן. הוא ישרת את מלך מלכי המלכים ולא
איזה בשר ודם עלוב...
|
השמש עמדה במרכז השמיים, הציפורים כבר לא צייצו.
ריח מוזר עמד באוויר, ריח של פחד.
|
"אני יכול גם לשחק?" שאל ליאור בהיסוס מלווה בפחד. מושיק הסתכל
בליאור והחל לצחוק "אתה? אתה רוצה לשחק איתנו? מה גורם לך
לחשוב שאתה חבר שלנו?", ליאור השפיל את המבט וחזר לבהות בחלון
ובחקלאים.
|
עברו שנים, והוא עומד בחדרו מול המראה.
מעביר את ידו על שפתו השסועה...
|
הוא הלך סתם ככה בלי להשאיר סימן או רמז...
|
זוז יהודי! זוז יהודי! זוז כבר או שאני אירה לך בראש! זוז!!!
|
רציתי להתאבד, כולם רוצים אבל אני לא יכלתי להגיד איך אני מניח
שסתם הייתי פחדן מכל אלה שמאיימים שהם רוצים להתאבד אבל בסוף
חוזרים הבייתה ומחבקים את אמא ואבא ואומרים ש"טוב להיות בבית"
ממש כמו בסרטים
|
She see the truth
she see the light
she see the fulse
she have seen it
in your eyes...
|
אהבה נכזבת או אשליה מרה
הדמעות ממשיכות לזלוג פניו
משתקפות במראה מותירות
שובל של תמיהה ממש בלי
סיבה..
|
את הולכת לצד אחד
ואני לצד השני עם ניקור חד
הסתתי את פניי כדי למחוק
כדי לדחוק את פנייך מזיכרונותיי
אבל את היית לי כל חיי
|
הוא חיפש אותה והוא מצא אותה
אותו חיוך מתוק שבו רק יכל לחשוק
עיינים תכולות כמו השמים שלאחרים
יוציאו את העיניים שפתיים גולדות
וורודות כמו שדה ורדים אדום
|
אותי תמיד לא שואלים
לא בגלל שזה לא נעים
אלא פשוט לא מתעניינים
|
אתה מעביר דף ודמעה נושרת
כאילו בא מוקדם הסתיו והשלכת
הראות מטשטשת עוד דמעה
נושרת ממאנת להיעצר בפרצופך
|
אם היה לאלוהים רחמים
אולי כבר לא היו פה אנשים
רעים....
|
היינו הולכים ביחד לצחצח שיניים
ואת תמיד היית משפריצה עלי מים
אני הייתי מנסה להפגין את כישורי
הבישול שלי ולהכין ארוחת בוקר
ואת היית אוכלת בסוף רק קרקר
|
בים שלי על שובר גלים
לא יושבים דייגים
בים שלי הדגל תמיד
נשאר שחור אולי
בגלל הקור
|
אני לא בוכה אבא, אף פעם
לא בכיתי, כשבאנו לבקר אותך
בפעם הראשונה אחזתי בתמונה
ראשונה ואחרונה, שלי ושלך
|
הוא היה בגובה מטר חמישים
והיו לו גם נמשים היה לו חיוך
יפה ומבט בוהה צחוק דק
שפה נדחק...
|
רצית עוד שניה
להגיד את הדבר
הבא אבל זה כבר
נקטע בתחושה
של אכזבה
|
שתיים בלילה שוב יושב וחושב אולי זה בגללו או בגללה...
|
לא מעבר לקשת בענן
לא מעבד לשדות, כבישים ומסילות ברזל
שם אתם בודקים כהרגל.
גם לא הרחק הרחק מעבר לגבעות
לא שם, אלא מאחורי עיניים אדומות
חסרות כל מנוחה, דומעות צורבות
כבויות כל אור שמחה.
|
העלה האחרון של הורד
נשר עלה אדום ומבריק
עלה שהיה לו הרבה
משמעות לאותו אדם
אבל זה כבר לא
משנה...
|
עד שהטיפה האחרונה תיפול
אני כבר לא אהיה כאן
עד שהטיפה האחרונה תיפול
אני כבר אהיה שם
|
כששמעתי שאדם אהב את חווה
כששמעתי שקין רצח את הבל
כששמעתי שנח ברח בתיבה
וכששמעתי שסדום נחרבה
|
יושבת בצל הירח השחור
חוסמת בליבה את האור
הלילה אפוף כוכבים
אבל לה אין אפילו כוכב
אחד...
|
אור הלהבה מהמם
את קירות החדר
כנוגע לרגע במציאות
שונה, קרה
|
להסתכל לה בעיניים
ולהרגיש איך השנים
חלפו ועברו כמעט
שלא שמתה לב שהיא
בת עשרים ושניים
|
הוא לא רצה להגיע לשם
אבל הוא חייב היא קראה לו
היא קוראת לו כל שנה הוא
חייב לבוא לשם הוא חייב!
|
לרוץ לרוץ לא להסתכל לאחור
לא לראות שהכל שם שחור
לקפוץ מעל זה ששוכב זה
שכיכב בהצגה של כיתה ב
לרוץ לחשוב שהאדום על
הרצפה זה רק קט'שופ...
|
אני לא יודע למה זולגות
הן הדמעות מטפטפות על
הרצפה בשלוליות בגודל
של מפלצות וגורמות לי
לפרוץ בבכי כרוחות
חזקות.
|
הייתה מבקרת אותי בחלומות
מעוררת בי עוד כמה תקוות
או מחשבות על אהבה ומשפחה
אבל כמיהה תמיד הייתה בעיניה
|
ואני שוב עומד מול המראה
מביט ארוכות ואז שולח
זרועות מאוגרפות,
ומנתץ את המראה
|
יכול להיות שיקראו לי
טיפש בגלל שאני מתעקש
לנסות לסלוח ולשכוח
את מה שמת והצהיב
את מה שהכזיב
|
לחזור לאחור,לראות שחור
לדעת שלאחור לא תשוב
כי זה לא חשוב.
|
ועכשיו עליי לקום וללכת
לא אגיד לכם להפסיק לבכות
לא אגיד לכם כי עוד אשוב
אך כן אגיד לכם שנעמה לי
חברתכם
|
אולי מחלחלות הן אל
תוך הלא נודע של מוחי
אל נא תגידו המשך בדרכך
ושהזמן מרפא הכול הוא רק
שעון חול אשר לא מפסיק
ליפול
|
טעמם המלוח של הדמעות
מעביר בך צמרמורת וכאב
וזה שוב מזכיר לך שכואב
לך עמוק עמוק בתוך הלב...
|
כשהדמעות זולגות וצורבות
כשהגשם מגיע בסתיו ואתה
נרטב ונשכב על הגב
|
עוד פיסה ועוד פיסה
נתלשת כמו בשלכת
נתלשות הם קט קט
בקצב מועט
|
רצית שיבינו אותך
אבל במקום הם שנאו את דמותך
והעריצו את יגונך,
את הרחקתך מהחברה.
|
קרות
קרות הן ידייך
שאינן מחבקות בחום
|
לא בחרתי לשבת בחושך
לא רציתי לבכות לבד
רציתי רק שמישהו
יושיט לי יד
|
הבט במראה את פניך היא מחזירה
בלי דמעה או ריר כאילו עושה אתה
שריר, עיניים אדומות כאילו אודם
נמרח עליהם
|
שלום, האם מישהו מכם זוכר אותי?. אותו ילד קטן שהיה אתכם בכיתה
א' ועליו תמיד צחקתם?. האם אתם זוכרים איך הייתם מכים אותי?
והייתם צוחקים כשאני רץ הביתה בוכה ואולי זב דם מהאף.
|
טוב,אז זאת סדרת תמונות ממש ממש ארוכה אז לכל מי שרוצה לעיין
זה מצריך קצת סבלנות,אבל אני חושב שהילדה החמודה הזאת שווה כל
שנייה..
|
קיט'צ בהתגלמותו... אבל הייתי חייב לצלם :)
|
תקווה המליטה גורים חדשים היום:)
07.7.04
מוזמנים לבוא ולהתסכל עליהם :)
|
לא רק בני אדם נהרגים בכבישים, וכשבע"ח נהרגים אין מי שידבר
עליהם
אפילו לא חיים הכט
|
לא ידעתי איזה כותרת לתת לזה בדיוק כל אחד יוכל לקטלג את זה
בצורה שונה...
|
לא יודע למה הילד הזה ממש משך את צומת ליבי אולי בגלל הניסיון
שלו שוב ושוב בלי לוותר לנסות לשלוט ברכב בלי להיתקע בצדדים של
המתקן וכשהוא כן נתקע לראות את הפנים המאוכזבות שלו את הריכוז
שלו ברכב והכי חשוב לראות אותו מאושר כשהוא סוף סוף מצליח
לנסוע 2-3 מטר בלי
|
לא הצלחתי להחליט אם התמונות האלה קשורות לתאווה או לתמימות
ולסקרנות של הצעירות שלה...:)
תמונות ישנות שמזמן היו צריכות כבר לעלות לפה...
|
הדברים שעושים את פאריז למה שהיא
|
אני יודע שזה דיי נדוש אבל עדיין הייתי חייב לצלם איתכם
הסליחה:)
|
אחת השקיעות היפות שראיתי...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
שמתם לב שתמיד
אפשרויות העריכה
חסומות דווקא
כשמנסים להעלות
יצירה? מה זה
ההפקרות הזו?
דרדסאהבל מנסה
להעלות יצירה
ולא מצליח כי
אפשרויות העריכה
חסומות |
|
