|
הילד הוא דקל,
נושא עפאיו לארבע רוחות אושר
|
הַסְוֶדֶר שֶׁסָּרַגְתְּ לִי
זוֹ אַתְּ
כִּמְעַט
מִתְפּוֹרֵר
תַּחַת שִׁנֵּי הַזְּמָן
כָּל הַיֹּפִי הַמְיֻּחָד וְהָרַךְ
לַהַט החֹם הַמִּתְלַקֵּחַ
|
לו
נסתחרר במנהרת הזמן
ויתהלכו אבותינו בינינו
וים הרגשות יסער.
|
|
|
-"זאת במה
חדשה?"
-"כן"
-"אפשר למסור
ד"ש?"
-"לא". |
|
